Page 59 - dig_all
P. 59
יהודי לא מגיע מכיוון שכונה זו.
"עצור!" צעק לעברו החייל ודרך את נשקו.
בדיוק בשנייה זו צעק אחד מקבוצת הילדים" :אנחנו מאחרים לתפילה" ,והם החלו
לרוץ במהירות .קבוצת הבנות התעכבה לרגע ליד כיכר גרוס.
המחבל ,שנשא על גופו חגורת נפץ ,לא השתהה .בנחישות הוא פתח בריצה מהירה
אל הכביש ,נצמד לזוג היהודים הראשון שראה – והתפוצץ .גדי הי"ד נהרג מיד .את
דינה ניסו להציל ,אך לשווא .גם היא נפחה את נשמתה בדרך לבית החולים.
אנשי חברון המזועזעים והאבלים הקימו במקום הרצח פינת הנצחה ותפילה לזכר
הזוג הקדוש.
כמה ימים לאחר הרצח התקיימה תהלוכת ל"ג בעומר המסורתית שאותה אינני
יכולה לשכוח .ברגע שהגיעו הצועדים למקום הרצח עצרו כולם בפינת ההנצחה
שנבנתה במקום ,כשהם זועקים פרקי תהלים בכאב עמוק.
הוריו של גדי ,שרה ויצחק לוי ,גרו בשכונת התקווה בתל אביב .לפני רצח בנם וכלתם
הם לא ביקרו בחברון כלל .מאז הרצח ,שנה אחר שנה ,מגיעים הוריו של גדי הי"ד
לחברון לשבת שלפני ל"ג בעומר .בשבת זו עורכים אנשי היישוב היהודי סעודה
שלישית ציבורית ברחובה של עיר במקום הרצח ,לזכרם של גדי ודינה הי"ד.
"כמה הוא ביקש שנבוא" ,אמרה האם שרה במהלך הסעודה השלישית לזכר בנה,
"אבל אנחנו פחדנו .לו רק היינו יודעים אז באיזה מקום נפלא הוא גר ועם איזה
אנשים נפלאים חי כאן"...
עשרים ושתיים שנים קודם לכן ,באותה שבת בדיוק ,השבת שלפני ל"ג בעומר,
"דמים בדמים נגעו".
בשנת תשל"ט ( ,)1979בערב ר"ח אייר ,חזרו היהודים להתגורר ב'בית הדסה'.
קבוצה של נשים וילדים ,ובה הרבנית מרים לוינגר ,שרה נחשון ,שושנה פרץ,
אילנה יפרח ונשים נוספות ,טיפסה בחשאי לתוך הבניין הנטוש של המרפאה 'חסד
לאברהם' ,המכונה 'בית הדסה'.
במסירות נפש ובתנאים קשים נאחזו הנשים בבית היחיד שאליו חזרו היהודים
לחברון מאז הפרעות .במשך כשנה היו הנשים והילדים שגאלו את הבית נתונים
תחת מצור של חיילי צה"ל .מי שיצא לא יכול היה להיכנס בשנית .בהמשך הוקלו
מעט התנאים ,והנשים הורשו לצאת ולהיכנס אך רק על פי רישום.
בכל ליל שבת ,לאחר שהתפללו במערת המכפלה ,היו הבעלים ובחורי ישיבה
שנלוו אליהם יוצאים בשירה ובריקודים ל'בית הדסה' ,כדי לקדש לנשים שהיו
נצורות בפנים.
חברון שוברת שתיקה | 59
