Page 64 - dig_all
P. 64
מצא בתחילה עבודה במקצועו ,ועבד כמציל על שפת ימה של תל אביב .שם הוא
גם ישן ,כשהוא ניזון בעיקר מקליפות תפוזים .כעבור זמן מה התקבל לעבודה
ברכבת ,ושימש מוביל מי שתייה מראש העין לירושלים .מאוחר יותר מצא עבודה
במקצועו ,מכונאי ,בירושלים ובתל אביב.
לשלמה ולנחמה נולד בן לשמחת הוריו ,ושמו בישראל :ברוך.
בסוף 1928קיבל שלמה אונגר הצעת עבודה המשלשת את שכרו :עבודה במחצבה
הבריטית בחברון בשותפות עם ערבי .לצורך עבודתו של שלמה עברה משפחת
אונגר הצעירה להתגורר בחברון.
בשבוע שבו היו ימי הולדת לנחמה ולבנה ברוך הגיעה לבקרם ציפורה סרעאלוב,
אחותה של נחמה .זו הייתה הזדמנות לראות גם את התינוקת החדשה שושנה,
שנולדה שבעה שבועות קודם לכן.
הערבי שעבד עם שלמה אונגר הזהיר אותו מפני ההתקפה המתוכננת של הערבים
בסוף השבוע" .אני אבוא להגן עליך ועל משפחתך" ,הציע לו השותף.
ביום שישי יצאו הערבים בתהלוכות בקריאות רמות 'אטבח אל יהוד' .האספסוף,
שהיה חמוש באבנים ובמקלות ,רצח את המתמיד שמואל רוזנהולץ ,שלמד
בישיבת 'כנסת ישראל' .שלמה אונגר הכניס לביתו את הערבי שהציע להגן עליו.
אחרי המאורעות הקשים של יום שישי ,ולאחר שככל הנראה הלילה עבר עליו עם
חששות קשים מהבאות ,כבר בחמש בבוקר ביקש שלמה אונגר משותפו הערבי
לחזור לביתו .משהו גרם לו לחשוש שהערבי טומן לו מלכודת בתוך הבית.
בבוקר שמעו את קולות הבכי והזעקות מהבניין .בקומה מתחתיהם הייתה המאפיה
של הרב נוח אימרמן הי"ד והפורעים הערבים הרסו את כל הציוד בה .מאוחר
יותר תקפו העובדים הערביים של המאפייה את מעסיקם ,הרב אימרמן ,ובצהלות
שמחה שרפו אותו באש הפרימוס בעודו בחיים עד שהשיב את נשמתו לבוראו.
משפחת אונגר עברה אל בית משפחת אימרמן ,שהתגוררה מול דירתם.
שלמה גרר רהיטים כבדים אל הדלת כדי לחסום את הפתח .נחמה זרקה מהר את
התינוקת לתוך סל הכביסה שהיו בו חורי אוורור ,ושמה עליה בגדים כדי שלא יגלו
אותה .היה זה נס ששושנה נרדמה .ציפורה לקחה את ברוך הקטן ,הכניסה אותו
מאחורי וילון בארון המטבח ,והזהירה אותו שלא יוציא הגה מפיו עד שתאמר לו
שאפשר לדבר.
בתשע בבוקר פרצו הערבים לתוך הבית .הם ראו את שלמה יפה התואר ,חסון,
גבוה וללא זקן ,והתפלאו" :אתה יהודי?" שאלו אותו .שלמה ענה" :כן ,אני יהודי!"
שלמה נאבק עם הערבים בגבורה .כשראתה נחמה שהם מכריעים את בעלה –
| 64חברון שוברת שתיקה
