Page 65 - dig_all
P. 65
חשה לעזרתו .הפורעים ,שהפעם היו מצוידים בסכינים ובפגיונות ,רצחו את שלמה
ופצעו את נחמה ואת ציפורה והן נפלו שרועות על הרצפה .כשציפורה התעוררה
מעלפונה היא נזכרה מיד בילדים .אף שהייתה פצועה היא הרימה את שני הילדים
בזרועותיה ורצה איתם לחפש עזרה .בדרך ראה אותה בחור מישיבת 'כנסת ישראל',
מנחם מנדל שיינין .הוא לקח את הילדים מידיה והם נלקחו לקבלת עזרה רפואית.
ציפורה ונחמה אושפזו בבית החולים אצל הד"ר משה וולאך בירושלים (שערי
צדק) .נחמה לא החזיקה מעמד ונפטרה לאחר יומיים .כשהשתחררה אחותה
ציפורה מבית החולים ,חיפשה מיד את הילדים .היא מצאה אותם בבית היתומים,
ולקחה אותם אליה.
"היו שני יתומים למשפחת אונגר ,אז מי גידל אותם?"
"ציפורה ניסתה לגדל אותם ,אך התקשתה מאוד להמשיך בלימודיה ,לעבוד
לפרנסתם ולטפל בשני הפעוטות .חברתה ממאה שערים הציעה שאמה ,שהייתה
אלמנה וילדיה בגרו ,תטפל בילדים .ואכן ,הילדים עברו לאם המאמצת ,וציפורה
הגיעה לבקרם כל יום.
כשהתחזקה ציפורה היא נסעה להוריה בווילנה ,ולהוריו של שלמה אונגר בגליציה,
כדי לספר להם על הטבח הנורא .היא חזרה לארץ כעבור חצי שנה ,ומיהרה לראות
מה שלום הילדים .בעלת הבית סיפרה כי 'בחור אחד הגיע לכאן כל יום לשעתיים
כדי לשחק עם הילדים – הוא טען שהוא מכיר אותם'.
במשך השבוע נפגשה ציפורה עם הבחור ,ולהפתעתה גילתה שזהו מנחם מנדל
שיינין ,שעזר לה לשאת את הילדים ,ברוך ושושנה ,לאחר הפרעות .בעלת הבית
הבחינה בהזדמנות שנקרתה בדרכה ודחפה את השידוך בין השניים .ציפורה ומנחם
מנדל התחתנו ונולדו להם ארבעה בנים .אחד מהם הוא רבה של אשדוד ,הרב יוסף
שיינין ,שאיתו דיברתי והוא שסיפר לי את כל הפרטים האלה".
"ומה עלה בגורלם של הילדים ,ברוך ושושנה?"
"כעבור חמש שנים עלו ההורים של נחמה וציפורה ארצה וגידלו את הנכדים
היתומים .ברוך גר תקופה מסוימת אצל משפחת שיינין ,וכשהתגייס לצבא ִעברת
את שם משפחתו ,על פי הוראת בן גוריון ,ונקרא ברוך חברון .כשנודעה הבשורה על
שחרור ירושלים וחברון במלחמת ששת הימים היה ברוך בחזית הדרום .בהזדמנות
הראשונה הוא התקשר לאחותו ואמר לה בהתרגשות רבה" :שושנה ,את יודעת?
ירושלים וחברון שוחררו!"
חברון שוברת שתיקה | 65
