Page 63 - dig_all
P. 63
ילדים יתומים
"שמעת על משפחת אונגר?" שאלה אותי מירב.
"ודאי .אני זוכרת היטב את אפי וירון אונגר הי"ד ,שנסעו עם תינוקם ישי בכביש קריית
מלאכי-בית שמש ,וליד מושב גפן מחבלים פתחו עליהם באש .ההורים נהרגו במקום,
והתינוק ישי ניצל בנס ויצא ללא פגע .שני הילדים היתומים ,דביר וישי ,שהיו אז בני
שנה ושנתיים ,גדלו אצל סבם וסבתם ,משפחת דסברג מאלון שבות".
"נכון ,אבל תשמעי סיפור מעניין ודומה מאוד ,שאירע למשפחת אונגר אחרת,
כחמישים ושש שנה קודם לכן .בי"ח באב תרפ"ט נשחטו בחברון שלמה ונחמה
אונגר הי"ד בידי מרצחים ערבים .שני ילדים נשארו יתומים :ברוך ,שהיה אז בן
שנתיים ,ואחותו שושנה ,שהייתה תינוקת בת חודש וחצי בסך הכול.
הסיפור הזה הגיע אליי באמצעות רבה של אשדוד ,הרב יוסף שיינין ,במסגרת
העבודה שהגשתי לתואר שני:
נחמה סרעאלוב ,בת למשפחה דתית אידיאליסטית מחובבי ציון ואחת משמונה
אחים ואחיות ,למדה בגימנסיה העברית בווילנה וידעה את הלשון העברית על
בוריה .בגיל שש עשרה הצטרפה לתנועת החלוץ ,ושנה לאחר מכן עזבה את וילנה
ועלתה לארץ ישראל .בהגיעה ארצה עבדה במסירות במטבח הפועלים בירושלים,
שהיה מפגש לחלוצים ולפועלי ירושלים באותה העת .שם גם הכירה את בעלה –
שלמה אונגר.
שלמה ,בן העיירה זגורש שבגליציה ,למד ב' ֶחי ֶדרים' עד שנתו הארבע עשרה .אחר
כך למד בבית ספר טכני ('פוליטכניקום' שבפולין) והשתלם במקצוע שנתחבב
עליו עוד בבית אביו – הנדסת מכונות .כשסיים את בית הספר התכונן אביו להרחיב
את בית החרושת שבבעלותו ולהשתמש בהשכלה הטכנית שרכש בנו .אך שלמה,
שעוד מילדותו חלם לעלות לארץ ישראל ,החליט להקדיש את כוחותיו וידיעותיו
לבניין הארץ.
בשנת 1925עלה שלמה ארצה .מחמת המשבר הכלכלי שפקד אז את הארץ לא
חברון שוברת שתיקה | 63
