Page 144 - Step and repeat document 1
P. 144

‫שאר הדברים אירע אותו הדבר‪ :‬צבע הקיר‪ ,‬אור הבוקר מבעד‬
‫לחלון‪ ,‬מרקם הרהיטים‪ ...‬רגישות היתר של מערכת העצבים‬
‫מגיעה לדרגה עשר בסולם לוטה לאחר הזה‪ .‬היא שאפה עמוק‬
‫את המוזיקה וחיפשה את ידה של הנערה כדי לקחת אותה בין‬
‫ידיה‪ ,‬ללטף אותה‪ ,‬לנשק אותה‪ .‬היא לא מצאה אותה‪ .‬בזריזות‬
‫נעמדה על רגליה‪ ,‬גבוהה‪ ,‬מלאת חן‪ ,‬ללא כל קמט‪ ,‬וחיפשה את‬
‫התחתונים והחזייה‪" .‬לקחת לי את התחתונים?" שאלה ברוגז‪.‬‬
‫היא לא ענתה‪ .‬היא לא רצתה לחזור‪ .‬היא לא רצתה לשוב אל‬
‫המציאות‪ .‬דבר לא עורר אותה לחזור‪ .‬היא רצתה להישאר שם‪,‬‬
‫כך‪ ,‬לשאוף את המוזיקה כמו שהנערה שאפה את העשן‪ ,‬להאזין‬

    ‫לתווים המלנכוליים והטראגיים של "מוות ושינוי צורה"‪...‬‬
‫"לקחת לי את התחתונים?" התעקשה הנערה וחיפשה אותם‬
‫על הרצפה‪ .‬לא‪ ,‬היא היתה יכולה לעשות זאת מתוך פטישיזם‪,‬‬
‫אבל היא כבר לא בגיל המתאים לכך‪ .‬היא ציירה לעצמה ארון‬
‫עמוס תחתונים של המאהבות שלה‪ .‬האם היא היתה זוכרת עם‬
‫הזמן למי שייך כל זוג תחתונים? כפי שאוספים עניבות‪ ,‬היא‬

             ‫היתה יכולה לאסוף תחתונים של המאהבות שלה‪.‬‬
‫— לא‪ ,‬לא לקחתי לך את התחתונים — השיבה בלאות ובמידה‬

                        ‫של כעס על קטיעת האקסטזה שאחרי‪.‬‬
‫מי זה שדיבר על המלנכוליה שבהזדווגות? היא חוותה‬

                                                     ‫אקסטזה‪.‬‬
       ‫— מישהו לקח לי את התחתונים — התעקשה הנערה‪.‬‬
‫טוב‪ .‬לא נותרה לה ברירה אלא לקום על רגליה‪ ,‬להעיף מבט‬

            ‫ברצפה‪ .‬הם היו בפינה‪ ,‬נתפסו להם לרגלי המנורה‪.‬‬
                              ‫— הם שם — סימנה באצבעה‪.‬‬

                                      ‫‪144‬‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149