Page 188 - Step and repeat document 1
P. 188
מבועתת ומצמידה את עיניה אל השמשה ואל אפר הסיגריה
הנמוכים מעט מזווית העין שלה ,ושכמוה הם מופתעים,
נרגשים ,מגורים ...בן הדוד הוא מי שמעביר את אצבעותיו
על שולי בגדיה התחתונים ופותח את מכנסיו כדי להראות לה
משהו שמבהיל ומבלבל אותה ...היא מרחיקה אותו מעליה כי
הוא לא הנער עם הסיגריה" ,אני אספר את זה מחר לאבא" ",זה
לא משנה ממילא ,אבא שלך אומר שמחר בלילה את עולה על
מטוס ,זאת הפתעה שאת באמת זקוקה לה ,את כזאת ילדה קטנה
ואת ממש לא מכירה את העולם ...את תודי לו על זה אחר כך,
ארבע שנים באירופה בשביל לימודים ."...אבל בן הדוד אלברטו
נהדף עד לדלת.
אחוזת אימה ,ללא החלון ,ללא השמשה המוכתמת מן
הגשמים שחלפו ...סיגריה חדשה נדלקת מעבר לזגוגית .ארבע
שנים הן חיים שלמים ,כמעט כמו לעולם לא עוד...
עירומה ,בלי התחתונים הזעירים ,היא מביטה סביבה
בתחושת דחיפות .הפטמות בוערות לה ...היא מתקרבת אל
המרובע השקוף ופותחת אותו לרווחה .הוא מביט ושואל אותה
בציפייה שבעיניו ,והיא מהנהנת .ובמהירות הבזק אפר ,סיגריה
ונער מגיעים אל העור שלה.
מקרוב יש לו ריח עמום של בצל ,שום וזיעה ,אבל זה לא
משנה :כל פרט נושא שנים של השערות ושמץ של ודאות.
כשהוא חודר אליה הוא מכסה את פיה כדי להחניק את
הגניחה.
בבוקר היא מערבבת בחוסר חשק את ספל הקפה של ארוחת
הבוקר ואומרת:
188
