Page 185 - Step and repeat document 1
P. 185
חייבת לזוז ,מהר ,עוד מעט יחשיך לגמרי והיא לא תוכל לראות
את ההתקרבות של הסיגריה ואת צבע החולצה הנקייה שהוא
לובש.
הכול התחיל לפני זמן רב מאוד ,כשהתפשטה בחיפזון,
כשניסתה שלא לשבור את הרצף של יום שני־יום שישי .היא
ראתה אותו אפילו בימי שבת ,כשהנזירות לא היו ורק אביה
ושאר המשפחה נותרו לשיחת השולחן הטקסית והמדוכאת
של הכפר בעונת הקיץ (ימשיך לעלות הדולר? ...נשבר לי כבר
לגמרי מהסיפור הזה של הנעלמים .)...היא ראתה אותו ממרחק
וצללה לעמקי הסדינים בפחד שמא יגלה את החזייה שנחנכה
לא מזמן ,ושהיא הורידה מתחת לבגדי השינה ,בלי להתיק את
עיניה מאותם אישונים שנצמדו אליה מבעד לזגוגית.
היא למדה את השפה השותקת של יום שבת עד יום ראשון,
מקיץ לקיץ ,והיתה פושטת את בגדיה באיטיות (באחד הקיצים
אפילו את החזייה); היא למדה לַרגל בסקרנות אחר התגובה של
הנער ,שהלכה וגדלה מבעד לשמשה המוכתמת תמיד בטיפות
הגשמים האחרונים.
אחרי כן היתה מתפשטת לגמרי ונשארת כך ,נתונה לחסדי
הלא מוכר והמפחיד .בקיץ אחר ,כשנחשף העור סנטימטר אחר
סנטימטר ,היתה חשה את הצריבה שבמבט הנעוץ בה וממששת
בעונג את קימור החזה מול אפר הסיגריה של המתבגר.
בבית הספר היתה מחייכת ללא סיבה ,מרוחקת ,אחוזה
185
