Page 180 - Step and repeat document 1
P. 180
אותו בעצמי .להרביץ לו ,לפתוח אותו בציפורניים ,לעשות
עוד צלקות ,כדרך להיות קרובה יותר ,שיהיה יותר שלי .הייתי
צריכה לשלוט בדחף הזה ,בחשק הזה לה ׂשביע את עצמי ,לפתוח
אותו ,לשחק באיברים שלו כמו באוצר מוחבא .זה הגיע למצב
שהייתי מטילה על עצמי עונשים קטנים :לא לאכול יום שלם,
לא לישון שבעים ושתיים שעות ,ללכת עד שאפול מהרגליים...
טקסים קטנים ,כאילו הייתי ילדה שמאחלת לאמא שלה למות
לאחר שלא רצתה לקנות לה משהו ,ואז החרטה ,והניסיון לפצות
בקורבנות קטנים" .אני לא אקלל יותר אלוהים ,אני מבטיחה ,רק
שאמא שלי לא תמות" ,ואז קללה שנפלטת בטעות ,והריצות
הליליות לראות אם אמא עדיין נושמת כשהיא ישנה.
נראה לי שבסוף שנאתי אותו .או שאולי שנאתי אותו
מההתחלה .כמו ששנאתי את הגבר שעשה אותי לא נורמלית,
שעשה אותי חולה ,יושב עם הפין העייף שלו מול הטלוויזיה,
והצלקת היפהפייה ההיא .הגבר שהרס אותי .שנאתי את המאהב
שלי .אחרת קשה להסביר כמה מהמשחקים ששיחקנו .גרמתי
לו לנשום במהירות בתוך שקית פלסטיק עד שראיתי שהמצח
שלו נהיה לח והזרועות שלו רועדות .הלב שלו הכה בחוזקה
בסטטוסקופ והוא התחנן "די" ,אבל אני ביקשתי עוד ,והוא אף
פעם לא אמר לי לא .פעם הייתי צריכה להביא אותו לבית חולים,
וכשוויסתו את הטכיקרדיה בעזרת דפיברילטור — שוק חשמלי
בחזה ,כמו בהחייאות — נסגרתי בתא שירותים קרוב וקרסתי על
האסלה וייללתי כשהגעתי לאורגזמה .קניתי לו פופרס ,קוקאין,
תרופות הרגעה ,אלכוהול .כל חומר פעל אחרת ,והוא הרשה לי,
אף פעם לא התלונן .הוא אפילו שילם את השכירות מהחסכונות
180
