Page 235 - Step and repeat document 1
P. 235
ואני" :הוא הכניס לך אותו מאחורה? כאב לך יותר או פחות
מאשר אתי?" בזמן הזה את הבטת בי בהתנשאות" .השתמשת
בקונדום? כמה אורגזמות היו לך?" החלטית בשתיקה של נקודה
הסוגרת פסקה וממתינה למעבר אל הפסקה הבאה .ככה ,ללא
נעימות קול ,ללא סימני פיסוק ,התעקשתי" :בפעם הבאה תזמינו
אותי?" הרי בואי נהיה כנים ,יש הרבה יותר טעם בשלישייה
של שני גברים ואישה אחת .השפלת את עינייך בלי שום כוונה
לתת הסברים .השפה התחתונה שלך רעדה ,כבר שנים לא גילית
בפני רוך .במקום ֵלך מפה ,זה נגמר" :אני כאן" .הרשרושים
פסקו ,שמעתי את השפשוף העצבני של האצבעות המוכתמות
בטבק ,הפנים השמורות שלך בתוך מסגרת התצלומים התלויים
על הקיר .לקחת את הסנטר שלי ,הבטת בי במבט נוקב והלכת
לסטודיו ,סגרת את הדלת ושמעתי את רחש המחשב הנדלק.
ניגשתי אל החדר בזהירות המתחייבת בגלל הלב ,בגלל הסוכרת,
בגלל וריד אחד במוח .בדיוק באופן הזה אני שוב מרוסן אבל
הפעם מול המסך ,ללא זמן להמציא לעצמי כינויים .שקעתי
לתוך הצ'אט והזמנתי לשיחה את הגולשת "לוחמתגרילה",
שנענתה מיד .מיקדתי את המצלמה ,זמן רב נותרת ללא חיוך
במבט קר כל כך .אספת את השיער מתוך היכרות עם ההשפעה
של המחווה הזאת עלי.
התפשטת באיטיות ,שד אחד הציץ החוצה ,אחר כך השני .את
מכוונת את עדשת המצלמה אל המשולש הכהה של הערווה.
על היד השמאלית שלך כבר אין טבעת נישואים .דפיקת לב
פתאומית ,אנחנו במרחק של חמישה מטרים זה מזה ,אבל
אני מוצא את עצמי בוחן אישה זרה ,למרות ההיכרות עם כל
235
