Page 234 - Step and repeat document 1
P. 234
כשהדלקתי סיגריה הבחנתי במחווה הסודית שעשיתם בכוסות:
הנפתם אותן באוויר וקירבתם אותן זו אל זו כאילו מתוך כוונה
להצמיד ביניהן .הוא ואת התנצלתם בפני בני הלוויה שלכם
ופניתם אל השירותים .בתבונה עצרתי את עצמי לזמן מה לפני
שעקבתי אחריכם ,ואחרי שעברתי במסדרון ארוך מצאתי את
השלט התלוי על שירותי הנשים ומתנדנד על הדלת .הברכיים
רעדו לי ,הראייה התערפלה .צעדתי במהירות אל היציאה ,לא
לפני שלקחתי את הז'קט שהיה זרוק על הספה.
טניה ,את חזרת לפנות בוקר .מצאת אותי בשעה שהכנסתי
חולצות ,תחתונים ומכנסיים למזוודה שעמדה פתוחה על המיטה.
כלום לא היה מקופל כמו שצריך ,פינה אחת של השמיכה נלכדה
ברוכסן ,התג של חברת התעופה מהנסיעה האחרונה עדיין היה
מוצמד למזוודה .ברוב זעם שכבתי אתך כפי שלא עשיתי זאת אף
פעם .נישקתי את השפתיים שלך בסערה ,האצבעות שלי ליטפו
את העורף הלח שלך .נכנסתי למין התקפה; בשעה שהתרגלתי
לשלווה שם בפנים והזעם שלי נרגע בקרביים שלך ,חשתי
את מעיין הזרע ,הרגשתי שאני מריונטה ללא חוטים .נבהלתי
מפעימת הדם באוזניים ,מטיפות הזיעה בשיפולי הגב .הלשון
הנוקשה והיציבה שלי נכנסה ויצאה והתנגשה בשיניים שלך.
רע ,הכול רע ,בתוך פחד מפני התקף הלב ,מההפרעה בקצב
הפעימות ומהדקירה ברקות.
אני ,מתוך ריסון ,בנעימת הקול המקובלת לשאלות הרות
אסון" :איך זה היה? מה הוא עשה לך? מה עשית לו?" את
הפנית לי את הגב במחווה של שאט נפש .הסתובבת בחוסר
עניין .הכתפיים הכנועות שלי .שלוש הנקודות שלי ...קול דקיק
234
