Page 233 - Step and repeat document 1
P. 233
נקמה? האמת ,אני לא נדלק במיוחד מכ ּוס שמגולף בפיקסלים,
ממשפטים שנונים.
בסוף השבוע הצעת שנצא לרקוד .התייפייפת כמו שלא
התייפייפת כבר זמן רב .את ,בתוך שמלה רומזנית ,והרגליים
שלך מותחות את האריג בכל נקישת עקב מהירה ב ׂשדרה .אני
עקבתי מרחוק אחר הצללית של המותניים שלך ,שאחר כך
יפלסו לעצמם דרך על מרצפות האולם .על רחבת הריקודים
של הפאב המקומי היו שלושה או ארבעה זוגות ,קלטתי שצפית
באחד מהם ,נכון יותר בגבר שבזוג הזה .באחד הסיבובים נתקלת
במבט מסביר הפנים שלו .הצעת לי לצאת לרקוד .רקדנו ברוגע,
התקרבנו בשתיקה .בתזמון מושלם הגשת לו את הגב החשוף
שלך ,אחר כך הרחקת את עצמך קצת ממני כדי להציג בפניו
את העורף שלך .הוא ,בחיוך המרוחק שלו ,נענה להזמנה.
כשידייך היו על הגב שלי אני יודע שסובבת את כפות הידיים
וציירת ליטופים באוויר .הוא כנראה דמיין איך הוא מכניס
את האצבעות שלו לתוך השיער החום שלך; את הרטבת את
השפתיים .אני לא רואה את זה ,אבל אני קולט את התזוזה
הקלה בפה שלך .הלכתי לאיבוד בקצב של המוזיקה ,באורות
הניאון ,בהבהובי המנורה העגולה .הוא כבר איבד כל עניין בגוף
הצמוד של בת הזוג שלו ולא היה דבר שריגש אותו יותר מאשר
האישה הזאת שנעה בתנועה מקבילה לגבר אחר ,שהייתי אני.
אני העד המיוחס לכוח האכזרי שיביא למפלה שלי .שיר הנושא
פסק .כשחזרנו לשולחן שתינו את המשקאות שעזבנו באמצע.
הוא העמיד פנים שהוא לוחש משהו באוזן של אשתו ,אבל
האמת היא שהוא הוציא מפיו מסר שאת קראת בשפתיים שלו.
233
