Page 229 - Step and repeat document 1
P. 229
לבושות היטב עד זרא מטופח ,מותניים מתקמרים ,מחשופים
מעודנים .צפיתי בך ברחוב ,איך את מפלרטטת עם העולם .את
צועדת ומחליקה את החצאית ,מיישרת את החולצה ,מסדרת את
השיער הגלי שלך .לא סיכמנו על כך במפורש ,אבל התחלנו
לצאת לבד בימי שני עד חמישי ,הענקנו בכך סדר זר לשגרה
שלנו .אני יודע שעברת בבית אם ִשכבת האבק על הרהיטים
מיושרת ,אם אני רואה במכונת הכביסה את הבגדים המסתובבים,
דוחפים זה את זה ושולחים בועות אל חלון המכונה ,אם אני מוצא
את שרידי הקשקשים על מברשת השיער ,כשיד נעלמת אוספת
את פיסות נייר הטואלט שקרעתי לחתיכות כדי לרפא את חתכי
הגילוח שלי ,וגם כשטיפות השתן נעלמות ממושב האסלה .אני
נבהל מה ׂשערות החומות שלך בכיור ,מ ֶקצף השתן שלך כשאת
שוכחת להוריד את המים ,ממשחת השיניים המותזת על הראי,
ממגבת הידיים שלא תלויה כמו שצריך .אין טעם שתייסרי
את עצמך בגלל זה ,נראה לי שלכל השלבים בזוגיות יש אושר
מיוחד משלהם :הקסם שבפעם הראשונה ,תחושת השותפות
לדרך כשהילדים קטנים ,הגאווה כשהם נעשים אזרחים טובים,
אנשי מקצוע טובים .מה הסוד של הרגע הזה? עדיין לא גילינו
אותו .ומה עכשיו?
תנועת היד שלך שמרחיקה אותי ,המחויבויות שלנו שכובלות
אותנו אל הימים .שילמנו את הדיבידנד ,חינכנו את הילדים
שלנו ,שלחנו אותם ליישור שיניים ועל הטיפול שילמנו אלפי
תשלומים כדי שאחרי הכול עדיין יהיו להם שיניים עקומות.
עשינו את כל מה שנדרש מאתנו ,ובשביל מה .נראה לך
שלפוליטיקאים שמדברים אלינו אכפת מאתנו? איזו הרמוניה
229
