Page 67 - Step and repeat document 1
P. 67
רק שזה כמו מפלצת פנימית שעומדת לפרוץ מבעד לאריג
התחתונים ,ופתאום זה הפחיד אותי ,הפחיד אותי מאוד ועשה לי
בחילה ,בחילה גדולה .אני זוכרת שרצפת האריחים של החצר
היתה קרה וזה קצת הרגיע אותי.
פתאום נדלק האור בחדר של אמא ,זה שעל הכוננית שלה,
והיא קמה ללא בגדים לגשת לשירותים .כריסטובל התכופף
במהירות ,הוריד את קרלה מהארגז והניח אותה על הרצפה על
ארבע כדי שתמשיך למצוץ לו .בבת אחת דחף אותה הצדה,
צבט חזק את הפטמות שלה וגמר .הם התנשקו המון ,התגנבו
בשקט כדי שלא יגלו אותם וחזרו מחויכים פנימה .אני נשארתי
עוד כמה רגעים מאחורי העציץ ובכיתי.
למחרת היה יום שני וכולם הלכו מוקדם לבית הספר .סוף
השבוע שבא אחר כך היה התור של אבא ובת הזוג שלו ,ואני
לא זוכרת אם היא היתה ממדעי הרוח או מאמנויות פלסטיות
או זאת שעשתה תואר בפסיכולוגיה ורצתה לעזור לנו בתהליך
הגירושין .אבל אחרי סוף השבוע ההוא אורסיו לא חזר ,גם לא
כריסטובל ,ואמא היתה עצובה זמן מה ואחר כך חזרה לשגרה.
קרלה אף פעם לא דיברה על העניין ,אבל היא היתה בלתי
נסבלת חודשיים שלמים.
לא היא ולא אף אחד אחר יודעים שעשרים שנה לאחר מכן
נתקלתי בכריסטובל במסיבה .הייתי שיכורה ומסטולה אבל
כשראיתי אותו זיהיתי אותו תוך שנייה ,למרות ההתברגנות
והבטן ,שהיתה מכוערת בהרבה מבטן הריבועים המשורטטים
של הפסל היווני שזכרתי .ניגשתי אליו כשרקד ולחשתי לו
באוזן :זוכר אותי? אני ָמרי ָאניטה ,הבת של ֵור ֹוניקה ,האחות של
67
