Page 71 - Step and repeat document 1
P. 71
היסוסים
"...השתיקה כלל עולמית ועמוקה .אנחנו נתקלים בה שוב
בצאתנו מהחדר שבו הקשיב האדם ששילמנו לו שיקשיב.
אנחנו נופלים אליה שוב".
נטליה גינצבורג" ,המעלות הקטנות"
השוערת עצרה אותי בכניסה לבניין כדי לומר לי שחדר ההמתנה
בקליניקה של הפסיכואנליטיקאי שלי סגור ,ושעלי לדפוק על
הדלת .נגר אחד סילק את הדלת שבין החדרון והחדר של הספה.
כשעליתי במדרגות חשבתי שאולי הפנה אחד המטופלים את
תשומת לבו של האיש שמקשיב לנו אל הקול החודר בקלות
מבעד ללוח העץ ,וכך לא נותרה לו ברירה אלא לחזק אותו
באיזה חומר מבודד .ולי לא נותרה ברירה אלא להשלים עם כך
שלא אוכל עוד לבלוש אחרי מה שנאמר בתוך התחום המקודש,
כשאני מגיעה לפני שעת הטיפול והמטופל הקודם עדיין מדבר.
הגעתי לקצהו של המסדרון הארוך ,וצלצלתי בביישנות
פעמיים .לא היתה תשובה .חשתי כלואה ,משום שלא יכולתי
לסובב את ידית הדלת כמו תמיד ,להיכנס ולדעת שירחוני
אמנות וספרות אירופאיים יוקרתיים נמצאים בהישג ידי .כאילו
אי־היכולת להיכנס שקולה לאי־היכולת לצאת.
נשענתי על הקיר שממול; הבטתי בקצה האחר של המסדרון
וראיתי ,במרחק ,את הזגוגיות של חדר המדרגות הלולייניות
71
