Page 7 - סבא חיים - ביוגרפיה
P. 7
גם סבא היה אדם מלומד ,ידען ואינטליגנט .הוא ידע לדבר עברית ,יידיש ,פולנית ,גרמנית ,אוסטרית
ואוקראינית .הוא גם לימד אותי שחמט (ואני לימדתי את כל הילדים והנכדים) .בכל שישי גברי הקהילה
היו הולכים למקווה ולפעמים הוא היה לוקח אותי איתו .סבא לא הלך לסאונה כמו כולם ,אלא לאמבטיה
מיוחדת .אני חושב שהתפרנס היטב ויכול היה להרשות לעצמו .מהמקווה הוא היה יוצא נינוח ,לבוש יפה
ועם סיגריה בפיו (לפני כניסת השבת כמובן).
לסבא אברהם היתה חנות דליקטס וכולם הכירו אותו כ'אברהם התורכי' .הוא ירש את הכינוי כשקנה את
החנות מאדם תורכי .כל תושבי העיר ידעו שהחנות היתה של 'התורכי' והשם הזה נשאר גם עם סבא שלי.
לפני שלושים או ארבעים שנה הלכתי כמה פעמים לאזכרות השנתיות של יוצאי קולומיאה .כמעט כולם
היו שם זקנים וזיהיתי רק שניים או שלושה .בפעם הראשונה ,כשבאו לדבר איתי ולברר מי אני ,אמרתי
להם שאני הנכד של אברהם התורכי ,ומיד זיהו אותי .הם שמחו מאוד שבאתי וקיבלו אותי בכבוד גדול.
לסבא שלי באמת היתה גדּולה.
בחנות הדליקטס שלו נמכרו פירות מיוחדים שלא גדלו באזור שלנו .הוא קנה אותם מיבואן שהביא אותם
מתורכיה ,יוון ומארץ ישראל .בין היתר הוא מכר את תפוזי 'ג'אפה' ,לימונים ,אפרסקים וענבים ,וגם
שוקולד וסודה .כל המוצרים האלה היו יקרים מאוד ורק יהודים בודדים יכלו להרשות את זה לעצמם.
פשוטי העם קנו תפוז רק במקרים חריגים ,כשמישהו חולה.
כשהייתי ילד הלכתי לחנות כמעט כל שישי אחרי בית הספר ובחופשות כשלא היו לימודים .גם דודה שלי
אסתר באה ויחד החלפנו את סבא כשהיה הולך למקווה .פעמים רבות אחרי שיצא מהחנות הייתי ניגש
למגירה וגונב כמה גרושים לגלידה או לקולנוע .אסתר ראתה אותי אבל תמיד העלימה עין .אם הייתי
מבקש את הכסף הייתי מקבל ,אבל בכל זאת לקחתי בלי רשות .הייתי ילד...
בקולומיאה היתה אנטישמיות .הגויים לא אהבו את היהודים ואנחנו לא אהבנו אותם .על גוי רווק היה סבא
אומר 'שייגעצ' ,מלה שמגיעה מהמלה חרק ביידיש והכוונה למשהו מאוס וטמא .זה לא מכובד ,אני יודע.
אני לא חושב שאנחנו היהודים תמיד נוהגים בצורה צודקת .אצלי אם בן אדם הוא טוב אני יכול להתחבר
איתו ולא משנה אם הוא יהודי או ערבי.
כשלחנות היה בא גוי מהכפר כדי למכור לנו משהו היה סבא מסמן לאבא בקודים כמה לשלם לו' .תן לו א-
יידל'ה' (כלומר ,עשר לירות -מהאות י') או תן לו 'א-היי' (חמש לירות) היה אומר כדי שהגוי לא יבין.
שניהם השתמשו הרבה בשפת הקודש .זה היה די חריג ,מרבית הקהילה לא שלטה בעברית כמוהם.
בפורים היו סבא ואבא מחלקים כסף לנזקקים .שניהם היו מתיישבים מחוץ לחנות כשפניהם לכיוון הרחוב
ובידם קופסא ובה הרבה מאוד מטבעות של מילין (הערך הקטן ביותר) .כל מי שרצה היה בא ולוקח מהם.
זה היה מנהג פורימי מקובל אצל יהודים באירופה ,בנוסף למשלוח מנות.
7
