Page 19 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪19‬‬

‫הגענו הביתה‪ ,‬האכלתי את הילדה ב״פאסט פוד״ פשוטו כמשמעו‪-‬‬
‫לחמנייה עם נקניקיה‪ ,‬מלפפון חמוץ וקולה‪ .‬מאוד לא בריא (וכבר דמיינתי את‬
‫הפרצוף של מיה כשתשמע‪ )...‬אבל מה לעשות‪ ,‬יש דברים שיותר חשובים‬

‫מלעשות את הנכון ואת החינוכי‪.‬‬

‫סיפרתי לאנני על סירובה של הקופסא להתייחס אליו הקטנה העלתה‬
‫רעיון ״היא אוהבת לצייר‪ ,‬נכון סבא ? והדפים שאתה שם בתוכה אולי קטנים‬
‫מדי בשבילה‪ ,‬אולי תשים בתוכה דף גדול ?״ פרופורציות לא היו הצד החזק‬

‫שלה מפאת גילה‪ ,‬אבל הרעיון היה פשוט מבריק !‬

‫לקחתי גיליון בריסטול לבן והנחתיו על הרצפה‪ .‬הנחתי עליו את‬
‫הקופסא הפוכה כך שהפתח שלה היה לכוון הנייר‪ .‬הקופסא הבהבה כולה‬
‫בירוק ולאחר מכן רק החזית שלה המשיכה להבהב‪ ... .‬״קח אותה קדימה״‬
‫הורתה לי אנני‪ .‬כשהזזתי את הקופסא קדימה ראיתי התחלה של שרטוט‬

‫מורכב‪.‬‬

‫ליבי פעם בעוז‪.‬‬

‫אנני החלה להעביר את הקופסא לפי ״הוראותיה״‪ ,‬קדימה לצד ובחזרה‬
‫ולאחר פחות משלושים מהלכים נוצר השרטוט השלם על הגיליון בדיוק קו‬

‫מדהים‪ ,‬עם מספרים כפי שכבר ידעתי את הסימול שלהם‪.‬‬

‫הגיליון היה מכוסה כולו במטריצה מסובכת של סלילים בגדלים שונים‪,‬‬
‫בעלי מספר פיתולים שונה וקווים המחברים בניהם‪ .‬על פניו זה נראה כמעגל‬

‫חשמלי‪ ,‬אך לא היה לי כל כך ברור כיצד לחבר וליצור אותו‪.‬‬

‫״למה שלא תשאל את ״היא״?״ הקשתה אנני‪ ,‬״איך אשאל‪ ...‬היא כל‬
‫הזמן פולטת את הדפים שלי החוצה״‪ ,‬אמרתי‪.‬‬

‫לקחתי מלחם ואת הסליל הראשון שיצרתי חיברתי לחוט נחושת קצר‬
‫עם טיפת בדיל‪ .‬מצאו חן בעיני אנני טיפות הבדיל המבריקות מהניסיונות‬
‫הראשונים שלי והיא רצתה לשחק עם המלחם‪ ,‬אבל אני נזכרתי בהיותי מבוגר‬