Page 14 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪14‬‬

‫ודופנותיה הפכו לשנייה לאדום לוהט‪ .‬הרמתי את בוב מהרצפה‪ ,‬ולהפתעתי‬
‫הבובה הייתה קרה כקרח‪ .‬שמתי אותה בידיי הילדה‪.‬‬

‫״היא כועסת עלינו״‪ ,‬הסיקה החוקרת הזעירה‪ ,‬וזרקה את הבובה על‬
‫הרצפה‪ ,‬״אנחנו צריכים לחשוב עכשיו״ ‪ -‬ציוותה‪.‬‬

‫אין כמו דובוני גומי כמזון למחשבה‪ .‬ישבנו על הרצפה משוכלי רגליים‪,‬‬
‫מיינו את הסוכריות לפי צבעים והגאונה הקטנה הבריקה ‪ -‬אדום משמעותו‬
‫״לא״ וירוק או כחול זה ״כן״‪ .‬המסקנה הזו מסוכריות גומי הממוינות ‪-‬‬

‫פנטסטית ‪ -‬כל מה שנשאר לנו זה לבדוק את התיאוריה המבריקה הזו‪.‬‬

‫לקחתי כדור גומי קטן והטלתי לתוך הקופסא ‪ ,‬היא הגיבה באדום‬
‫והכדור הקפוא הוקפץ החוצה‪ ,‬מברג‪ -‬אדום‪ ,‬ממחטה‪ -‬אדום‪ ,‬קוביית לגו‪-‬‬

‫אדום‪ ,‬כרטיס ביקור שלי ‪ -‬ורוד‪...‬‬

‫״היא משחקת איתנו״‪ ,‬אמרה הקטנה ״במשחק חם קר!״ אנני נגשה‬
‫לשולחן ותלשה דף נייר מהפנקס שלי‪ .‬היא זרקה אותו פנימה‪ .‬הדף נשאר‬

‫בפנים והצבע נעשה כחלחל‪.‬‬

‫לאחר כדקה ארוכה להפליא‪ ,‬דפנות הקופסא הפכו לירוקות והדף ריחף‬
‫החוצה וגלש לאיטו על השולחן‪.‬‬

‫אנני‪ ,‬בהסכמתי‪ ,‬לקחה את הדף‪ ,‬ושנינו התבוננו בו משתאים‪ .‬על הדף‬
‫הייתה מצוירת‪ -‬מוטבעת בקו עדין ספירלה שחורה דמוית סליל‪.‬‬

‫״ממש נס‪ ,‬היא כתבה לנו משהו‪ ,‬אבל מה זה ?״ שאלה הילדה‪ ,‬מוחי‬
‫החל להריץ תרחישים מתרחישים שונים‪.‬‬

‫״אנני‪ ,‬אני לא יודע מה זה‪ ...‬באמת אין לי צל של מושג״‪ ,‬אמרתי בקול‬
‫של מבוגר‪ ,‬ופני היו עדיין בפליאה גמורה‪.‬‬

‫השעה הייתה כמעט חמש‪ .‬הזמן טס ועף לו‪ ,‬ואוטוטו אימא שלה‪ ,‬מיה‪,‬‬
‫אמורה הייתה להגיע‪" ,‬בואי אנני נעלה למעלה‪ ,‬ומחר נמשיך בהרפתקה שלנו"‪.‬‬