Page 13 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪13‬‬

‫הילדה הייתה רצינית‪ .‬היא כיסתה את הקובייה כדי שלא יהיה לה קר‬
‫ואמרה לה בנימוס תהומי ‪ -‬״תיפתחי בבקשה !״ ממש כמו בעלי באבא וארבעים‬

‫השודדים‪.‬‬

‫לא האמנתי למשמע אוזניי‪ .‬רעש קל של חריקה וצפצוף מונוטוני החל‬
‫להישמע מתחת לכיסוי הקובייה ואל מול עיני המשתאות‪ ,‬אנני הרימה את‬
‫הכיסוי בהינף יד ויחד ראינו שצבע הקובייה מתחיל להתבהר‪ .‬החוורתי וליבי‬
‫החל לדפוק כאחוז אמוק‪ .‬מה עשיתי חשבתי לעצמי‪ ,‬איזה תיבת פנדורה‬
‫פתחתי‪ ,‬הרי את הנעשה לא ניתן להשיב עכשיו‪ .‬חיבקתי את הילדה המבוהלת‪,‬‬

‫התרחקתי לקצה החדר וקיוויתי במעמקי ליבי ששום דבר נורא לא יקרה‪.‬‬

‫החלק העליון של הקובייה‪ ,‬שאכן הייתה קופסא‪ ,‬החל להאיר באור ירוק‬
‫ובוהק‪ .‬לאחר מספר דקות נמוג האור והקופסא חזרה להיות שחורה‪ ,‬אבל‬
‫הייתה פתוחה בחלקה העליון והדופן העליונה שלה התפצלה לארבעה‬

‫משולשים שווי שוקיים שנפתחו על צירם לארבע הדפנות‪.‬‬

‫ניגשנו בחשש אליה והסתכלנו לתוכה‪ .‬פנים הקופסא היה שחור כמו‬
‫חלקה החיצוני‪ ,‬הדופן הייתה בעובי של כסנטימטר‪ .‬רשת של קווים מעוקלים‬

‫וריבועים כסופים כחלחלים כיסתה את דופנותיה הפנימיות‪.‬‬

‫אנני הושיטה את ידה הקטנה לכיוון פנים הקופסא ואני עצרתי אותה‬
‫בהינף יד ״בואי ולא נחפז״ אמרתי לה״קודם כל ננסה להבין מה אנחנו רואים״‪.‬‬
‫הרמתי את הקופסא והנחתי אותה במרכז שולחן העבודה ליד מנורת הקריאה‪.‬‬

‫אנני הציעה שנשים משהו בפנים‪ ,‬אולי בובה קטנה שלה‪ .‬אני חשבתי‬
‫שהרעיון לא רע‪ ,‬בייחוד שבנתיים‪ ,‬כפי שזה נראה‪ ,‬אגדות כן מתגשמות‪ .‬עליתי‬
‫עם הילדה לחדר האורחים ואנני לקחה מארגז הצעצועים שלה בובה קטנה של‬

‫בוב הבנאי‪ ,‬כי אין מתאים וסימבולי יותר מהחפץ הזה‪.‬‬

‫הקופסא הפתוחה שאנני החליטה לקרוא לה ״היא״ חכתה לנו‪ .‬אנני‬
‫״הסבירה״ לה שאל לה לחשוש מאיתנו‪ ,‬והטילה בחטף את הבובה לתוכה‪ .‬עברו‬
‫מספר שניות ופתאום‪ ...‬פלטה הקופסה את הבובה בעוצמה אדירה כלפי התקרה‬