Page 22 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫הזמן של אנני |‪22‬‬

‫עכשיו כאשר אני יודע כיצד לפעול מחר בבוקר‪ ,‬הייתי צריך להבין את השלב‬
‫הבא‪ .‬הנחתי דף פנקס נוסף בתוך הקופסא ולהפתעתי קיבלתי שני רישומים‬
‫קטנים נוספים של ״אטומים״ משולבים‪ ,‬בתוך שרטוט של מעין בור או שקע‬
‫רדוד שמידותיו היו לפי הכיתוב‪ ,‬קצת יותר ממטר על מטר ובעומק של כעשרה‬
‫סנטימטרים‪ .‬ביצעתי חשוב קצר כדי לדעת שמדובר בערך בנפח של מאה‬

‫ליטר‪ ,‬שזה די הרבה‪.‬‬

‫עיון נוסף באייפד הוביל אותי למסקנה שדרושים לי בעצם סיליקון‬
‫ומים‪ ,‬בקיצור חול כנראה‪ .‬הפעלתי שיקול דעת מעשי והחלטתי לרדת לחוף‬
‫הים עם הקטנה בשעות הצהריים למחרת‪ .‬איסוף חול הינו משימה רבת‬

‫חשיבות ומהנה‪.‬‬

‫הבעיה היחידה הייתה כיצד אסחוב כמות כזו של חול מהחוף‪.‬החלטתי‬
‫לדפן את תא המטען האחורי של המכונית שלי ביריעת ניילון גדולה‪ ,‬עליה‬

‫נשפוך אותו‪.‬‬

‫הלכתי לישון מלא סיפוק מעצמי ומהתובנות שלי‪ .‬נרדמתי מיד וחלמתי‬
‫שאני בשדה משקיף על בניינים שקופים ובוהקים‪ .‬בחלומי הלכתי לכיוון‬
‫הבניין הראשון שהיה גבוה מאוד ונכנסתי דרך פתח משולש לחלל רחב ידיים‬
‫וגבוה להפליא‪ .‬הרצפה הייתה שקופה ומדופנת בסלילים וקווים בצבעים‬
‫שונים‪ .‬ניסיתי להתקדם הלאה אבל רגלי נצמדו בחוזקה כממוגנטות לרצפה‪.‬‬
‫״סבא סבא״ שמעתי את אנני קוראת ״בוא ותראה מה מצאתי״ ואני כבול‬
‫ומתוסכל ומנסה לקרוא אליה בחזרה ולא מסוגל‪ .‬״סבא נו‪ ,‬בוא כבר״ קוראת‬
‫לי הקטנה והתסכול שלי בשמיים‪ .‬לפתע עברה ציפור אדומה ופשוט הרימה‬
‫אותי והניחה אותי ליד אנני‪ .‬״למה התעכבת סבא‪ ,‬אמא אמרה לי שאתה יודע‬
‫הכול" "אימא ?״ התפלאתי‪ ,‬״כן״ אמרה לי מיה שהופיעה מאחורי ״אתה יכול‬
‫עכשיו לחזור הביתה‪ ,‬מכאן והלאה אני ואנני נמשיך״ ולפתע הן נעלמו מעיני‪.‬‬
‫התחושה שלי הייתה קשה‪ .‬לא יכולתי לסבול את החלום הזה והתעוררתי‪.‬‬

‫נרדמתי שוב והתעוררתי בבוקר ללא שום חלום נוסף‪ ,‬וטוב שכך‪.‬‬