Page 27 - הזמן של אנני - יודי מרטון

‫יודי מרטון |‪27‬‬

‫הבור והידקתי את החול היטב ברגלי‪ .‬על השכבה הראשונה של החול הנחתי‬
‫את המטריצה החשמלית וכיסיתי אותה שוב בחול הנותר‪ ,‬מהדק ומיישר אותו‬

‫בידי כך שיכסה בצורה אחידה את הרשת‪.‬‬

‫עכשיו‪ ,‬בתום העבודה השחורה‪ ,‬הגיע השלב המכריע והמעניין אבל‬
‫עצרתי את עצמי והחלטתי לחכות ליום המחרת ‪ -‬לאנני שתגיע מהגן‪ .‬כיסיתי‬
‫בניילון הגדול את בור החול ואת הקופסא החזרתי לחדר העבודה תוך כדי‬

‫התנצלות בפניה (אנני תהייה מאוד גאה בי‪ )...‬על שהיא תאלץ לחכות‪.‬‬

‫הפסקה‪ ,‬מקלחת‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬עיתון‪ ,‬חיים רגילים‪.‬‬

‫אשתי הגיעה מאוחר‪ ,‬התקלחה ונכנסה ישירות למיטה‪ .‬נישקה אותי‪,‬‬
‫אמרה לי שרצוי שלא נדבר כי היא עייפה‪ ,‬אבל בכל זאת חייכה ונרדמה מיד‪,‬‬

‫מניחה אותי לנפשי‪.‬‬

‫בוקר יום רביעי הגיע‪ .‬סוזי אשתי הודתה לי על שפרגנתי לה את יום‬
‫האתמול וכמו כן הודיעה‪ ,‬הרצאת הבוקר שלה התבטלה ורק בעשר היא תיסע‬
‫לאוניברסיטה‪ .‬נפלא‪ .‬הכנו ביחד ארוחת בוקר יפה‪ ,‬והאווירה הייתה כעין רגע‬
‫של חופש‪ .‬הקשבתי ברצון לסיפורי הסטודנטים שלה‪ ,‬ועל הרכילות ששמעה‬
‫ממזכירת הדיקן על כך שאולי בקרוב תומלץ למשרת פרופסור במחלקה‬
‫לחינוך‪ .‬יופי‪ ,‬שמחתי באמת‪ ,‬שנינו מתקרבים לגיל הפרישה‪ ,‬ומשמעותה של‬
‫משרת הפרופסורה היא סיום נפלא לקריירה של סוזי ופרישה ללא דאגה‬
‫כלכלית‪ .‬לכן יהיו אולי‪ ,‬עוד קופסאות ועוד נכדים ועוד הרפתקאות‪ .‬ממש‬

‫מתאים לי‪...‬‬

‫את יתרת הבוקר ביליתי בציפייה דרוכה לאנני‪ .‬בדרך מהקייטנה סיפרתי‬
‫לה מה הקופסא הורתה לי והיא ביקשה ממני שאתן גם לה לשוחח עם הקופסא‪.‬‬
‫חששתי מזה קצת‪ ,‬משום שלא באמת הבנתי את תהליך התקשורת עם הקופסא‪,‬‬

‫אבל מאחר שהנחתי כי רמת הסיכון נמוכה‪ ,‬הבעתי את הסכמתי‪.‬‬

‫אכלנו ביחד אנני ואני צהריים בחופזה ומיהרנו לרדת בכדי להמשיך‪.‬‬
‫היה לנו ברור שהעיקר והמעניין עוד לפנינו‪.‬‬