Page 32 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 32
הזמן של אנני |32
בעצם מי אמר שזו תהיה הרפתקה? אולי בעצם נפוצץ את כדור הארץ,
או נשוגר לחלל .מה אני יודע...לא רציתי להפחיד את הילדה וכמובן שלא לסכן
אותה ולכן גמרתי אומר בעצמי להתחיל בניסיונות ולקחת את כל הסיכונים,
לפני שאערב את אנני.
שוב ערב רגיל ,שוב סיפורי מעשיות לאמה ולאשתי ובשעה עשר וחצי
שוחררתי להמשך החקירה.
ירדתי לחדר העבודה ,לקחתי את הקופסא והנחתי אותה בשקע המדויק,
שנוצר בגוש הזכוכית עבורה.
בשעה רבע לאחת עשרה נעמדתי במרכז ריבוע הזכוכית.
רצפת הזכוכית החלה לזהור באור צהבהב "אל אלוהים" חשבתי לעצמי,
כשהאוויר שמסביבי החל להתערפל ותכולת החדר הוסתרה על ידי מסך לבן
מעשן מדומה חצי שקוף שהתגבש מסביבי ,אך עדיין ראיתי במעומעם את פרטי
החדר .גובהו של העשן היה כשלושה מטרים מעלי והתקרה עצמה גם היא
נעשתה לבנה .האוויר היה צלול וקריר וקל לנשימה (כנראה מיונן) ואז החל
הזמזום.
הזמזום הגיע מאוזני ,מתוך ראשי ,מעצמותי ,מכל כולי .זה היה על גבול
הבלתי נסבל ואני כמעט ויתרתי על הכול ופסעתי החוצה מחוץ לריבוע
הזכוכית ,אבל לפתע אורות כחלחלים מרצדים ומרגיעים החלו להופיע על
המסך הלבן שמסביבי ,מהרצפה ועד התקרה ,אופפים אותי ברכות מחשמלת,
ואז הגיעה המוסיקה.
גם מוצרט בכבודו ובעצמו לא היה מסוגל לכתוב יצירה כלית כזו .אלפי
כינורות ניגנו וקולות ווקאליים המהמו ,צלילי תרועות מגוונות והכול מתואם
בהרמוניה נפלאה שזרמה ועלתה ולא חזרה על עצמה .ידעתי ושכחתי דברים,
הרגשתי בעננים .לאחר כרבע שעה להערכתי ,הכול נפסק ונגמר והחדר חזר
לקדמותו .פסעתי מחוץ למתחם הזכוכית והתיישבתי על הכסא .מחוגי השעון
