Page 31 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 31
יודי מרטון |31
לאחר הפסקה קלה ואחרי שהחלפתי בגדים ,שתינו וחטפנו דבר מה
לאכול ושמנו לב שהשעה כבר שלוש וחצי .ירדנו בדילוגים לחדר העבודה,
גרפתי את המים מהרצפה והחזרתי את החבלים הקרסים והמוטות למקום כך
שהיינו מוכנים להמשך ההרפתקה.
שמתי לב ששכבה דקה של אדמה הותכה בתחתית בלוק הזכוכית ,״זה
נורא יפה ,סבא״ אמרה הקטנה ,״אבל מה עושים עם זה ?״ היא הקשתה.
זה באמת היה יפה .מעגל הנחושת יחד עם הזכוכית והלכלוכים הטבעיים
שהיו בחול השתלבו עם האדמה המותכת שהייתה בתחתית ויצרו מעין יצירה
מודרנית .מנורת השולחן שהפנתי בצורה שתאיר על הזכוכית ,האירה גוונים
מרצדים ומעניינים בתוכה.
כנראה שסיימנו את התהליך הראשון של מה שהורתה לנו הקופסא.
לקחתי את אנני בידה ,ישבתי על הכסא שהיה בחדר העבודה והושבתי
אותה על בירכיי.״אנני ,תקשיבי לי עכשיו״ אמרתי לה ברצינות ,״אנחנו בעצם
לא כל כך יודעים מה הולך לקרות ,זוהי הרפתקה שמצד אחד יכולה להיות
מרתקת ומצד שני אולי קצת ,איך להגיד לך? ...״ גמגמתי קלות.״סבא ! אני
לא מפחדת ,ואני לא חושבת שאחרי שעשינו כל כך הרבה ,הקופסא תרצה
לעשות לנו משהו רע״ אמרה אנני בנחרצות כה גדולה ,עד שאני התחלתי
לחשוב שאולי יש דברים בגו ,הילדה כנראה צודקת ואין שום סיבה שלא לנסות
ולעבור לשלב הבא .השעה הייתה קרובה לשעת האפס ,כלומר לשעה שאמה
תגיע ,ולכן ביקשתי ממנה לחכות עד למחרת אחר הצהריים.
״מחר יום חמישי ,סבא״ אמרה נכדתי ״אז מה ?״ עניתי לה בפליאה,
״מחר אני לא בקייטנה ,אימא לא אמרה לך ? הגננת חולה וביקשו שהילדים
ישארו עד יום ראשון עם ההורים ,כך שיש לנו את כל הבוקר עד שעה שתיים
בצהריים״ שמחה הילדה לבשר לי ,״יפה״ אמרתי״ נכין כריכים ושתייה ונצא
לדרך״.
