Page 63 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 63
יודי מרטון |63
ומבינה ,את חושבת שזה נחמד לאריות ,לעשות מה שמאלפים אותם ,במקום
לחיות בסוואנות באפריקה ?״ הוספתי במבט מחנך ,״אתה צודק סבא ,ושם הם
יאכלו רק זברות מסכנות״ אוף הילדה נבונה ,לך תסביר לה את תורת
האבולוציה שבה רק המתאים שורד ,כרגע היא ילדה קטנה ,ורצוי שתישאר
כך לזמן מה.
בזינוקים קלילים ומהירים ירדנו למטה ,אנני התפלאה שנעלתי את דלת
חדר העבודה ,ואת הקופסא בארון הכלים ,ואמרה לי ״סבא ! אתה חשבת שאני
אקלקל את הכול ואספר לאימא לאבא ולמיקה ,נכון ?״ ״לא ...אחרי השיחה
שלשום בערב ,הבנתי שאת בעצמך הבנת שרצוי עדיין לשמור הכול בסוד,
נעלתי הכול לפני שידעתי שאפשר לסמוך עליך ,סולחת לי ?״ חייכתי.
השעה הייתה שתיים ,הוצאתי את הקופסא מהארון ,היא זהרה בירוק
כאשר הסרתי את כיסוי הבד ממנה ,כאילו שמחה לבואנו .הנחתי אותה
בתושבת שלה על הזכוכית ,וחזרנו לחוויה.
במקום מנגינה כילית שמענו המהום מרגיע ,מעין שירת מקהלה ,קולות
ווקאליים הרמוניים ,שעלו וירדו באוקטאבות משתנות ,במעין חושניות
מוסיקלית מסולסלת ומדהימה .המסך הלבן שהתמר מסביבנו הפך אט אט לנוף
ירוק ,וגם הרצפה הצהובה .ריחפנו עפנו גבוה מעל פני הקרקע וראינו את כל
הנוף המיוער כבמעוף הציפור ,ההרגשה הייתה מהממת ,מוסיקה חלומית,
אוויר צלול ומעט קריר ,פשוט נפלא.
התקרבנו לאגם קטן ,המוקף ביער ,בגוון כחול אשר היה משובץ
בהשתקפות העננים הלבנים שמעליו .למרגלותיו שכן כפר קטן עם בתי עץ
וגגות לבנים .על כל גג היה מונף דגלון צבעוני בצבעים שהיו שונים מבית
לבית ,כנראה מעין סמל לאותה המשפחה המתגוררת בו .מסביב לבתים היו
משובצות גינות ירק מוריקות ,וערוגות פרחים מרהיבות ,ואנשים קטנים עם
סרבלים שחורים מעבדים אותם.