Page 67 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 67
יודי מרטון |67
״מה קרה ?״ שאלה אנני את אלרנון ,״ואיך אנחנו יכולים להבין מה
שהם אומרים ? תעשה לנו הוקוס פוקס שנבין ,בבקשה אלרנון ,אתה הרי כל
יכול ,לא ?״ התחננה הקטנה.
אלרנון צחק צחוק מהנה ומתגלגל ״אנני מתוקה שלי ,אפילו אני לא יכול
ללמד אותך בלא זמן שפה שלמה ,אני יכול להראות ולספר לך חוויות ,אבל
לא להעביר לך ידע שלם באפס זמן״
״אז תשים כתוביות בסרט הזה ,או תן לנו תרגום סימולטני״ הרגשתי
טיפשי באומרי זאת .אני מדבר מתוך עולמי וישירות מהטלוויזיה שלי ,למה
שהוא יבין אותי ? ״וחוץ מזה אתה למדת את השפה שלנו״ הוספתי.
״אתה לא מבין ?״ שוב תוכחה ? חשבתי ״הם בעצם הקלטה של
מאורעות שהיו בעבר שלי ,אני עכשווי והם לא ,הם לא יכולים ללמוד את
השפה שלך ,אתם תלמדו את השפה שלהם !״
״מתי ?״ שאלה אנני.
״בחלומות שלכם״ ענה אלרנון.
״בחלומות ?״ התפלאתי ,״כיצד ?״
״השיעורים יתחילו בחלום הקרוב ,נא לא להכין מחברות ועטים ,אין
צורך בהם ,מילון יסופק בהמשך...״ אמר אלרנון שהוא עדיין מחייך.
הרצונאים נעלמו ,אלרנון התאדה ,הלבן מסביבנו החל להשתלט,
מוסיקה רגועה התנגנה והכול הפסיק.
הקופסא ריצדה והבהבה באור צהבהב ורך ,כאילו היא במצב של עבודה
כל שהוא ,הרמתי אותה מהתושבת שלה ,ושמתי אותה על שולחן העבודה.
אנני התיישבה על משטח הזכוכית ,פנתה אלי ״סבא לא הבנתי ,עכשיו
אנחנו צריכים ללמוד את השפה של הרצונאים ? למה בעצם ? כדי להבין על
מה שהם מדברים ? למה פשוט אלרנון לא יכול לתרגם לנו וזהו ?״