Page 65 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 65
יודי מרטון |65
תתעורר״ ניערה אותי הקטנה ,״אלרנון פה ואנחנו יכולים לשאול אותו שאלות,
ולדעת יותר ,לא ?״
אלרנון פנה אלי וחייך ,פניו כאילו זהרו ועיניו הגדולות והכחולות היו
ממש מהפנטות ,״אל תדאג אני לא דמות אמיתית בשבילך ,בעולמך אני נקרא
הדמיה .אני מעין השלכה ויזואלית של התשובות לשאלות ולבקשות שלכם,
אני אנחה אתכם בנותנה שהיא עולמי ,ואסביר לכם למה אתם כל כך חשובים
לנו ,ולמה אתם פה .את אנני הקטנה ,את בעצם אולי כבר יודעת למה את כאן,
האם זה נכון ?״
רציתי לעזוב הכול ולברוח ,לנתץ את הכול ולשכוח ,זה היה מעבר
לכוחותיי ,לא דמיינתי בדמיון הכי פרוע שלי שכך תהיה ההרפתקה ,סרט
אינטראקטיבי תלת ממדי זה נחמד ,אבל מציאות עם דמיון מעורבבים לאדם
רציונאלי (או לא )..כמוני זה יותר מדי.
״אני רואה ומרגיש שאתה נרעש ונרגש ,תקשיב לי רוני (מאיפה הוא
יודע את שמי ?) ,זה לא כל כך נורא כפי שאתה מדמיין לעצמך ,המטרה שלי
טובה ,אולי הדרך מפתיעה ,אבל אין יותר חשוב ממה שאתם הולכים לעבור
בשבילנו ובשביל עולמינו ועולמך ,אתם בעצם אולי אלו שתצילו אותנו״ אמרה
הדמות הדמיונית של אלרנון.
לא יכולתי להתאפק ,והמהנדס שבי נכנס מיד לפעולה ״בעצם אנחנו
מדברים איתך בשפה שלנו ,איך זה קרה ? הרי אם אתה הדמיה כפי שאמרת,
אז מאיפה הידע הזה שלך ?״ אנני הסתכלה עלי במבט של אוטוטו אני חונקת
אותך ,ואמרה ״סבא מה זה משנה ? הוא יודע ,וזה לא כל כך חשוב כרגע למה
!״.
״אנני סבא שלך צודק״ אמר אלרנון ,״תבין״ פנה אלי ״בלשון שלך ,אני
מערכת לומדת מקושרת ,ואני לא צריך להסביר לך את המשמעות ,בגדול אתה
מבין את הכוונה ,לא?״ הוסיף אלרנון ,הרגשתי לרגע שהבוס שלי בעבודה