Page 24 - אשולין / יודי מרטון

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

‫חמשת האנשים היו ממש מופתעים מהנחישות ומהתעוזה של הילד הצעיר‪ .‬הם‬
‫התייעצו ביניהם ונראה כי דעותיהם היו חלוקות‪ .‬כשהגיעו להחלטה אמרה לו‬

‫ג'ולין‪ ,‬שהם מחכים ומבטיחים‪.‬‬

‫דור רץ בשביל חזרה‪ .‬מידי פעם הוא הסתכל לאחור‪ ,‬כדי לראות שלא עוקבים‬
‫אחריו‪ .‬בקצה המצוק ראה את אשולין עדיין מכורבלת‪ .‬הוא לא שאל‪ ,‬אך מבעד‬

‫לכנף שלה הוא שמע אותה עונה "לך אל הזאב‪ ,‬אני שומרת עליך!"‪.‬‬

‫"היא קוראת את מחשבותיי‪ ,‬חשב דור‪ ,‬אוף‪ ...‬אני לא יכול להסתיר ממנה‬
‫כלום"‪" .‬אתה כן יכול‪ .‬כל מה שעליך לעשות זה לבקש ממני לא לקרוא‬

‫אותן!" צייצה אשולין‪.‬‬

‫דור שב על עקבותיו‪ ,‬וכפי שהבטיחו לו‪ ,‬ישבה החבורה מסביב למדורה וחיכתה‬
‫לו‪.‬‬

‫יללה של זאב נשמעה‪ ,‬כאילו שהוא ידע שהם באים אליו‪.‬‬

‫דור הלך בין העצים בסבך היער לכיוון הקול‪ ,‬ביודעו שהציידים עוקבים אחריו‬
‫מרחוק‪.‬‬

‫ואז בין השיחים הוא הופיע – אפור‪ ,‬גדול ומאיים – זאב עצום עם מלתעות‬
‫חשופות‪ ,‬מוכן לתקוף‪.‬‬

‫דור לא ידע מאיפה היה לו האומץ‪ .‬הוא התקדם לעבר הזאב התוקפני‪ ,‬אשר‬
‫גם הוא התקדם לעברו מאיים ומפחיד‪ .‬כשהיה הזאב כמעט מוכן לקפוץ ולתקוף‬
‫את דור‪ ,‬הוא שינה את פניו‪ ,‬רכן לפתע וכרע על כפותיו‪ .‬דור ניגש אל הזאב‬

‫האפור וליטף את ראשו הכביר‪.‬‬

‫‪23‬‬