Page 29 - אשולין / יודי מרטון
P. 29
אשולין /יודי מרטון
היה לו משונה ללכת לידה .היא הייתה גבוהה ממנו בהרבה .צבעיה היפים
חזרו ,וציצית ראשה הזדקפה בגאון.
דור היה גאה על הקשר שלו איתה.
בקצה השדה ראה דור חורשת עצים .אשולין הובילה אותם ביניהם אל פתח
רחב של מערה .הם נכנסו למערה הגדולה .דור ראה שהחלל המרווח היה
מדופן בקש יבש ,כאילו מישהו הציע מיטה גדולה לשינה.
כשנכנסו עדיין חדר אור היום מחור בתקרת המערה ,אך לאט לאט ירד הערב,
וחלל המערה נעשה אפלולי .ואז עשתה אשולין דבר מדהים.
היא זרחה באור ,שהאיר את הסביבה שלהם .לא אור מסנוור אלא כעין מנורה
צבעונית וחלומית.
"אני מעניקה לך מהאור שצברתי היום ,כדי שתוכל להתארגן" אמרה לדור,
"יש כאן בפינת המערה אגן קטן עם מים זורמים מפלג פנימי .אתה יכול
להתרחץ ,להחליף בגדים ולהתכונן לשינה".
דור החל לרוץ לכיוון האגן ,אך אשולין עצרה אותו ואמרה בקול עייף "קודם
תוריד ממני את האוכף הזה ,לפני שנמשיך את הלילה".
דור היה מופתע מכל מה שקרה .הוא הוריד את האוכף ותוך כדי כך אמר
"המקום הזה ידוע לך ,אני מבין שהוא קיים הרבה שנים".
"אכן כן" צייצה הציפור" ,שם בפינה הרחוקה תמצא מקום שתוכל גם
להתפנות ,אתה מבין אותי.".
דור חייך במבוכה "כן סבתא ,ציפור גדולה".
ואז שמע בפעם הראשונה את אשולין צוחקת ,צחוק מתגלגל ומעט צורמני.
28
