Page 30 - אשולין / יודי מרטון

‫אשולין ‪ /‬יודי מרטון‬

‫"פעם ראשונה שמישהו קורא לי סבתא‪ .‬אוף‪ ,‬עכשיו אני באמת מרגישה‬
‫זקנה"‪.‬‬

‫תוך כדי ההליכה עם התרמיל לפאתי המערה‪ ,‬עלתה בראשו של דור תובנה‬
‫משמעותית‪ .‬הוא הבין‪ ,‬שהחוויה שהוא עובר עם אשולין בהחלט שווה את‬
‫המאמצים של ביצוע המשימות שעבר ועוד יעבור‪ .‬הוא ידע שהוא אמנם צעיר‪,‬‬
‫בצורה משמעותית מאשולין‪ ,‬אך הוא תורם לה לא פחות מאשר היא תורמת‬
‫לו‪ .‬רק השילוב ביניהם יאפשר את השלמת המסע על הצד הטוב ביותר‪ .‬חיוך‬
‫עלה על פניו כשנזכר במילה 'סבתא' שאמר לציפור ובצחוקה והתרגשותה‬

‫לשמע הכינוי‪.‬‬

‫הוא היה נער‪ ,‬שאהב לקרוא הרבה‪ .‬הוא הבין‪ ,‬שהתמודדות שלו כנער בעולם‬
‫מודרני שונה מהתמודדות של נערים בני גילו בתקופות אחרות או במקומות‬
‫אחרים‪ .‬הוא חי בעולם שבו ניתן לו הכול החל ממזון ועד לחינוך טוב‪ .‬אמצעים‬
‫של תחבורה וזמינות מידע לא היו קיימים בתקופות קודמות‪ .‬הוא הרגיש בכל‬
‫מאודו שהוא רוצה לספוג את החוויה הזו‪ .‬הוא האמין שאפילו אם תהייה זו‬

‫הרפתקה קצרה‪ ,‬היא תבנה אותו לחיים של התמודדות אמיתית‪.‬‬

‫אפוף במחשבות הוא הגיע לאגן‪ ,‬שהראתה לו אשולין‪ .‬הוא טבל את אצבעו‬
‫במים‪ ,‬ולהפתעתו הם היו חמימים ונעימים‪ .‬דור פשט את הסרבל ונכנס עם‬
‫בגדיו התחתונים למים ‪ ,‬הסתבן בסבון שסבתא שלו ארזה לו בתרמיל‪ .‬לאחר‬
‫שהתפשט התרחץ ולבש לבנים נקיים‪ .‬כעת הרגיש ליאות נעימה בגופו‪ .‬הוא‬
‫לבש את הסרבל המחמם‪ ,‬אכל תפוח מתוך התרמיל וחשב על סבתא יעל‪,‬‬
‫שדאגה לצייד אותו בכל מה שבאמת היה זקוק לו‪ .‬לאחר מכן תלה את לבניו‬

‫הרטובים על ענף שבחוץ‪.‬‬
‫מוכן לשינה הוא ניגש לאשולין שהייתה שרועה על המצע הרך‪ ,‬והיא חיבקה‬

‫אותו וכיסתה אותו בכנפה‪.‬‬
‫דור נרדם מיד וחלם על שמש‪ ,‬על ציפורים ועל זאבים לבנים‪.‬‬

‫‪29‬‬