Page 111 - המיקום - יודי מרטון
P. 111

‫המיקום ‪ /‬יודי מרטון‬

                          ‫המנהיג סימן לדניאל לשבת‪.‬‬

‫הוא התיישב מולו‪ ,‬והסתכל עליו ממושכות מרוכז כולו ללא ניע‪.‬‬

‫הם שתקו זמן ממושך‪ ,‬דניאל היה סבלן וישב בשקט מחכה לבאות‪ ,‬אבל לא‬
                                                       ‫הבין את משמעות הסיטואציה‪.‬‬

                     ‫ואז לאט לאט בגמגום ובמבטא מוזר וגבוה הוא דיבר‪.‬‬

                          ‫דניאל היה מופתע ביותר‪.‬‬

                     ‫"ברכה לך‪ ,‬אני מבין עולמך‪ ,‬אני צ'נקולטי"‪.‬‬

                          ‫דניאל ענה "איך אתה מבין אותי?"‬

‫וצ'נקולטי חשב וענה כאילו כל חייו דיבר באנגלית "אנחנו המתבוננים‬
                                  ‫והיודעים‪ ,‬אנחנו מסוגלים לקרוא ולדעת כל חי"‪.‬‬

                     ‫דניאל ההמום הגיב "לקרוא את מוחי?" הצביע על ראשו‪.‬‬

‫צ'נקולטי הגיב "כן‪ ,‬השניים שפגשו אותך מיד הבינו שאתה יצור חיובי ובעל‬
                                                                         ‫מטרה טובה"‪.‬‬

‫דניאל מיד הבין שהספיח האישיותי במוחו גרם לו לשדר חיוביות ורצון טוב‬
                                                               ‫בעצם ההתנהגות שלו‪.‬‬

                          ‫הוא שאל "מי אתם? ספר לי?"‬

                     ‫צ'נקולטי הגיב "קודם אורח‪ ,‬אחרי זה לדעת"‪.‬‬

‫הוא סימן לדניאל להישאר לשבת‪ ,‬יצא החוצה וציקצק בקולו בקול רם‪.‬‬

‫נכנסו כעשרה חרגוליים‪ ,‬לפניו הונח מגש עם מה שנראה כעוגות בצבעים‬
‫שונים‪ ,‬ופירות צהובים בעלי צורה חרוטית‪ ,‬ממש כמו הבניינים שלהם והצורה‬

                                                                   ‫שלהם חשב דניאל‪.‬‬

                     ‫‪111‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116