Page 114 - המיקום - יודי מרטון
P. 114
המיקום /יודי מרטון
כמה שדומה לחיים בכדור הארץ ,נהדר!
הם יצאו מתחום היישוב התחום בעצים ,הסביבה הייתה שדות רחבים של
כנראה מספוא לבהמות ,ונראה גם שדה של גידול כל שהוא.
ליד השדה השני הוא ראה מעין כלי תחבורה משונה ,כלי לעיבוד אדמה כנראה,
הם מתקדמים ,לא פשוטים כפי שחשב.
הם טיילו בשביל המוליך לגבעה הקרובה.
הילד החל לפטפט תוך כדי ,הוא היה כנראה מחונן מאוד ,שיער דניאל "מאיפוא
באת? איך? למה יש לך עיגולים כאלה בראש שלך ,למה יש לך שיערות כמו
ללאפי שלנו (דניאל הבין שככה קראו לבהמות) ,ולמה יש לך כל כך הרבה
אצבעות? ומה יש לך על הרגליים?".
דניאל חייך ,הוא שם לב שאין להם הבעות ,תנועות הידיים מביעים רגשות
כנראה.
"אני מגיע מכוכב ארץ ,רחוק מאוד מכם ,אלה הם האוזניים שלי איתם אני
שומע אותך ,אני שונה ממך כי אני אדם ,על הרגליים יש לי נעליים שמגינות
עליהם".
היודען הקטן "איך באת? נפלת מהשמיים?"
"לא! אני יודע לדלג ממקום למקום בכוח המחשבה" השיב.
דניאל התרכז במיקומו הנוכחי והריץ במוחשביותו את המיקום ברמה הקוונטית
של הגבעה הקרובה ,זה היה קשה ,מזמן לא עשה את זה לטווחים קרובים.
ואז דילג לשם בבום אוויר.
קיקולו נרתע בבהלה ,התיישב על הקרקע מופתע ומכונס בעצמו ,ואז התעשת
התרומם ורץ במהירות של רגליו החרגוליות אל דניאל שירד במורד הגבעה.
"גם אני ,גם אני" קרא בקול נרגש "איך עושה ,אני רוצה".
114
