Page 119 - המיקום - יודי מרטון
P. 119

‫המיקום ‪ /‬יודי מרטון‬

‫"אדמת הידוע קיימת אין ספור מחזורי המאירה הגדולה‪ ,‬אנחנו התפתחנו מעולם‬
‫של מלחמות אין סופיות של כבוד שהיה הדבר הכי חשוב‪ ,‬כול ההוויה שלנו‬

  ‫הייתה אותו כבוד‪ ,‬פגיעה באחר והעלבות הטוטלית דיללו אותנו ואת כוכבינו‪.‬‬

‫ואז הגיעו הורסונוסאים‪ ,‬השתיקו אותנו‪ ,‬בלמו אותנו‪ ,‬שיקמו אותנו במשך דור‬
                                ‫שלם‪ ,‬והגדירו אותנו מחדש‪ ,‬ואנחנו התחלנו לחיות‪.‬‬

‫והם העניקו לנו ידע ויכולת‪ ,‬אנחנו משתמשים בו במידה שאנחנו רוצים‪ ,‬טוב‬
                                                                            ‫לנו עכשיו‪.‬‬

                      ‫בעיר הגדולה יש חיי קהילה פוריים‪ ,‬אדמת הידוע פורחת‪.‬‬

‫הם השאירו לנו מתנת נצח‪ ,‬את עוגות השלום‪ ,‬יש לנו בכל ישוב מתקן הזנה‬
             ‫שמפיק אותן‪ ,‬עד היום אין לנו מושג איך הוא עובד‪ ,‬הוא קדוש לנו‪.‬‬

   ‫אני אקח אותך אליו‪ ,‬אני אתן לך לבחור לעצמך את העוגה האישית שלך‪.‬‬

‫אין לכם מה לחפש פה‪ ,‬כי הבנתי שזה מטרת המסע שלך אלינו‪ ,‬העולם הזה‬
         ‫הוא שלנו‪ ,‬והוא יישאר שלנו‪ ,‬נשמח לארח אתכם‪ ,‬אבל לא יותר מזה‪".‬‬

‫דניאל לא היה מאוכזב‪ ,‬ה"מיקום" חייב להיות ייחודי לבני האדם‪ ,‬זה ברור‬
                                                                                 ‫מאליו‪.‬‬

‫הוא קם וקד קידה עמוקה ואמר "אני מכבד אתכם את אדמת הידוע ותושביו‬
          ‫היודענים מכנסיי האורחים‪ ,‬תן לי לסייר בכוכב שלך ואז אלך לדרכי"‪.‬‬

‫צ'נקולטי קם וליווה את דניאל‪ ,‬הוא הוליך אותו אל מה שנראה כמו קיוסק‬
                                                           ‫ללא מישהו שמפעיל אותו‪.‬‬

‫מכל צדדיו היו חלונות קטנים‪ ,‬צ'נקולטי הרים אחד מהם‪ ,‬חיכה קלות‪ ,‬והוציא‬
                          ‫עוגה ואכל אותה‪" ,‬טעים מאוד‪ ,‬בדיוק מה שאני אוהב"‪.‬‬

‫דניאל המופתע נגש לחלון הרים אותו‪ ,‬וקיבל עוגה‪ ,‬לאחר דקה בערך‪ ,‬אחרי‬
‫שאכל אותה אמר "וואו‪ ,‬בטעם אוכמניות‪ ,‬מזכיר לי את האפייה של אימא שלי"‪.‬‬

                                                        ‫‪119‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124