Page 118 - המיקום - יודי מרטון
P. 118
המיקום /יודי מרטון
הוא בסופו של דבר נירדם והתעורר עם אור ראשון.
בחוץ הייתה כבר המולה של פעילות ,הוא ראה שהזוג שהביא אותו למקום
יוצא עם הלאפים למרעה.
לא היו ילדים בסביבה ,האם הם כבר לומדים עכשיו? ממש מוקדם.
בכוחות עצמו חזר למבנה האדום ,היום זה יהיה יום הידיעה של המקום.
המנהיג חיכה לו ולידו עמדה דמות עם מבנה עגלולי יותר ,שפתיה היו צבועות
בצהוב עז ,נקבה הבין דניאל.
צ'נקולטי הציג את בת זוגו "זו המחוברת שלי ,צ'יקרה ,היא לא יכולה לדבר
כמוני ,רק כמוני יכולים".
הפרדה מעניינת ,חשב דניאל ,שוביניסטים?
צ'נקולטי כנראה הבין את השתיקה שלו "אנחנו מחלקים ידע ,לנו יש חלק
אחד ,ולמחוברת שלי ידע משלים ,ללא מחוברת אנחנו לא שלמים ,צאצאים
נולדים מהשלם".
נשמע טוב ,חשב דניאל.
צ'יקרה נגשה אליו ומיששה את גופו ,דניאל הרגיש נבוך ,הוא הבליג ולא
התנגד ,אולי זו הדרך שלהם להרגיש קירבה עם אורח.
היא העבירה מסר כל שהוא לבן הזוג שלה בשפתם.
צ'נקולטי הבין משום מה את המצוקה הרגשית שלו ואמר "המחוברת שלי
אומרת שאתה לא לוחם ולא מזיק ,האם אני צודק?"
דניאל הגיב "נכון ,אבל אני קודם כל רוצה לשמוע את סיפור המקום כפי
שהבטחת".
והוא סיפר:
118
