Page 115 - המיקום - יודי מרטון
P. 115
המיקום /יודי מרטון
דניאל חייך "אי אפשר ,יש לי בגוף משהו שאין לך".
קיקולו פיזז ממש מסביבו ,כנראה ריקוד הערצה או שמחה או משהו ,בעיקר
משהו חשב דניאל.
הילד היה כנראה מצוברח ,הוא לא דיבר עד שהגיעו לראש הגבעה.
מרחוק ראו את העיר הלבנה ששכנה ליד ים גדול שנמתח עד לאופק.
דניאל הבין שהם בסך הכול כפר קטן ,יש כנראה התיישבות גדולה בכוכב
הזה ,הוא חייב לשמוע מצ'נקולטי יותר פרטים.
הם חזרו לכפר ,קיקולו התגלגל ככדור במורד הגבעה תוך כדי צהלות רמות.
הוא ידע לכנס את גופו ולצנף אותו כקיפוד ,תכונת גמישות מעניינת.
שנכנסו לכפר מספר ילדים קיבלו אותם בצקצוקים רמים ,קיקולו סיפר להם מי
הוא דניאל ומה הוא מסוגל לעשות.
הם עמדו מסביב לדניאל ורקעו בכפות רגליהם בעצמה בקרקע ,סוג של מחיאות
כפיים חשב דניאל.
הוא הבין ,אבל לא רצה לבצע.
שקיקולו ביקש ,דניאל סירב בנימוס ,החבורה התפזרה באכזבה אמיתית.
קיקולו הוביל אותו בחזרה למבנה האדום.
צ'נקולטי חיכה לו.
הילד סיפר לו בשפתם את הקורות אותם.
115
