Page 11 - ricardo29.1.13.indd

מקרא פונטי
מהי מטרת "הכתב הפונטי" בספר?
כותב הספר קבע לעצמו מטרה לא קלה: לתת לכל קוראי הספר את היכולת לבטא כל אחד מהפתגמים המופיעים בו, בכל שפה שהיא, בצורה מספיק מדויקת כך ששומעיו, אשר הם דוברי השפה - יוכלו להבין מפיו את הפתגמים, למרות שהקורא עצמו אינו דובר אותה שפה. כלומר, המטרה של הכתב הפונטי שבספר איננה לאפשר לקורא לבטא את הפתגם בדיוק מושלם, ובכך לגרום לשומעיו לחשוב שגם הוא דובר השפה, אלא רק שהם יוכלו להבין ללא קושי את הפתגם שבפיו.
למה לא להשתמש בסימנים הפונטים המקובלים של יפ"א?
קיים אלף-בית פונטי מקצועי )יפ"א - International Phonetic Alphabet( המורכב מכמאה סימנים פונטיים ייחודים, המאפשרים לבלשנים המקצועיים לבטא כל הגה הקיים בשפות העולם. הבעיה היא שאנחנו, ההדיוטות, איננו מתמצאים בו, ולכן זה לא היה עוזר לקורא הממוצע לבטא נכון את הפתגמים.
אז מהי החלופה?
החלופה שמצאתי היא להשתמש באלף-בית הלועזי )האנגלי( המוכר, בשילוב כמה טריקים פונטיים משלי )כמו הצגת אותיות בסוגריים(, ובמערכת של כללים בסיסיים, עם מקרא מוגדר היטב. תקוותי היא שקורא שירצה יוכל בעזרת אמצעים אלה לבטא את הפתגמים בצורה מספיק טובה כך שהם יהיו מובנים לדוברי השפה. אמצעי עזר נוסף למטרה זו הוא אתר הספר )www.pitgamei-haolam.co.il(, בו ניתן לשמוע כל פתגם, כשהוא מבוטא על ידי דובר השפה.
אז מהם הכללים והטריקים?
1. כל אות מבטאת תמיד צליל אחד, מוגדר ויחיד, ללא קשר למקומה במילה או לאותיות הסמוכות אליה.
2. סוגריים משמשים לצורך הצגת צלילים מיוחדים, השונים מהמבוטאים בעזרת אותיות בודדות.
יש שני מקרים שונים של שימוש בסוגרים: א. שתי אותיות בתוך הסוגריים: אמורות לבטא צליל אחד ויחיד, שהוא השילוב בין שני
הצלילים של שתיהן )אחד עבור כל אות(. הצליל המתאים הוא זה שמתקבל אם מתחילים לבטא את שני הצלילים בנפרד, צמודים זה לזה, ואומרים אותם מספיק מהר כך שיהפכו לצליל אחד.
גם כאן אפשר להבחין בשתי אפשרויות:
13