Page 9 - ricardo29.1.13.indd

האם לכל הפתגמים שקובצו יחד יש אותה משמעות?
תהליך קיבוץ הפתגמים השונים לא היה פשוט ודרש התעמקות בשאלה מהו הקריטריון הנכון כדי להציגם יחד. מתברר ששאלה זו רלוונטית לא רק לגבי השפות השונות, אלא אולי בעיקר לגבי הפתגמים והביטויים בשפה העברית, כיוון שזו השפה של קוראי הספר וכל אחד מרגיש, ובצדק, כמומחה בשפתו הוא. ובכן, טבעי הוא שהקריטריון הראשון שעולה על הדעת הוא לקבץ יחד את כל הפתגמים והביטויים ש"אומרים בדיוק אותו דבר". כלומר, שבין כל הפתגמים באותה קבוצה יש חפיפה מלאה.
• פתגמים בחפיפה מלאה: בכל מצב בחיים שמתאים להגיד פתגם א', מתאים גם פתגם ב', ולהיפך. לשניהם בדיוק אותה משמעות, והם נאמרים על ידי אותו אדם בסיטואציה )משתתף או צופה מהצד(. לדוגמה, בין הפתגמים: "מצא מין את מינו" ו"לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב" יש חפיפה מלאה.
קריטריון זה הוא אמנם הכי ברור, אבל עם זאת הוא כל כך מצומצם שאינו מאפשר כמעט מרחב לעבודה, ובוודאי שלא להציג את הרעיון של חוכמת חיים אוניברסלית. האפשרות הראשונה להרחיב את קריטריון הקיבוץ היא בכך שמסווגים יחד גם פתגמים שיש ביניהם חפיפה חלקית או יחס של הכלה.
• פתגמים בחפיפה חלקית: לחלק ממצבי החיים שמתאים פתגם א' מתאים גם פתגם ב', אבל יש גם מצבים שבהם מתאים רק א' ולא ב', ולהיפך. לדוגמה, בין הביטויים: "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" ו" להחזיק את המקל בשני קצותיו" יש חפיפה חלקית.
• פתגמים עם יחס של הכלה: פתגם א' מצומצם וספציפי יותר מפתגם ב' שהוא, בהשוואה לפתגם א', כללי ורחב יותר. לכן, בכל מצב בחיים שמתאים להגיד פתגם א' מתאים גם פתגם ב', אבל יש גם מצבים שבהם מתאים רק ב' ולא א'. לדוגמה, בין הפתגמים: "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין" ו"אין חכם כבעל ניסיון", יש יחס של הכלה )הראשון מוכל בשני(.
הכללה נוספת של קריטריון הקיבוץ היא בסיווגם יחד של פתגמים היכולים להיאמר באותה סיטואציית חיים, למרות שאין להם בהכרח אותה משמעות. הם גם יכולים להיאמר על ידי אנשים שונים: לפעמים הדובר נמצא במרכז הסיטואציה, לפעמים זהו חבר שאומר לו, ולפעמים צופה מהצד שאומר למישהו אחר. לדוגמה, הפתגם "להיות בין הפטיש לסדן" והביטוי "אי-אפשר לרצות את כולם" יכולים להיות מוצגים יחד, לא כי יש להם אותה משמעות, אלא כי שניהם יכולים להיאמר בסיטואציה שאין לה פתרון, שאנחנו מרגישים לכודים, כי מה שלא נעשה - מישהו ייפגע או יישאר לא מרוצה. ולבסוף, ההכללה האחרונה בקריטריון הקיבוץ של הפתגמים והביטויים המופיעים בספר היא בהגדרה )הכללית משהו( של הרעיון האוניברסלי: כל הפתגמים והביטויים המקובלים לשימוש בסיטואציות חיים שונות, אשר כולן יכולות להיכלל תחת אותה הגדרת כותרת של הרעיון האוניברסלי, קובצו יחד. כך הפתגמים והביטויים: "סערה בכוס מים", "לראות צל הרים כהרים", "לעשות מזבוב פיל" ו"לעשות עניין מכל דבר" - קובצו ומוצגים יחד, למרות שלא כולם ייאמרו באותה סיטואציה, אבל כן בסיטואציות עם דמיון מסוים שיתאימו להגדרה "ניפוח עניין קטן ולא חשוב עד כדי איבוד פרופורציות". ואכן, זה הקריטריון שבעזרתו קובצו יחד פתגמים וביטויים שונים: כולם יכולים לעמוד תחת ההגדרה הכללית של הרעיון האוניברסלי, כפי שמוגדר בכותרת של כל אחת ואחת ממאה התובנות שבספר.
11