Page 7 - etmol 78
P. 7
דוד בן־גוריון ,רעייתו פולה ובנו עמוס באום־רשרש ב־940ו
על ״שמונים קילומטר של הדרך הישי' חיבר תזכיר נוסף בו הציע התיישבות ימי והפעיל ספינות דיג באיזור אל'
רה מעקבה לבאר״שבע ,חברון או עזה חקלאית בחלק הדרומי של הערבה .עריש .ב 1938-חזר לתל-אביב ,הוא
כדי למנוע כל תחרות בהובלת דגים״ סאקר העביר את התזכיר של תשבי המשיך להחזיק גם בספינות בים״
ולשם כך היה מוכן לשפץ את הדרך לגזבר ואן פריזלנד ,שהביע התנגדות התיכון ,שטובעו בידי צוללות אוייב
ולהחזיק אותה במצב תקין .רוזנגרט עזה לתכנית .הוא החזיר את התכנית במלחמת העולם השניה ואז פרש לעבו
כתב בבקשתו כי ״אם הממשלה תענה לסאקר בצירוף חוות דעת נזעמת ואמר :דה חקלאית.
להצעתו ,ראש מפרץ עקבה השומם ״אני מכיר את מר רוזנגרט אשר הביא בראשית 1931פרש קולונל קיש
כיום יהפך תוך זמן קצר למרכז תעשיי ספינת דיג תחת דגל הולנדי וביקר אצלי מההנהלה הציונית והקים ״סוכנות
תי פורח ,מרכז אספקה ראשי של מזון פעמיים .אני יכול להודיע לך כי הוא להשקעות ומפעלי פיתוח״ ,ובין התכ
חולה פסיכופט שמן הראוי לשים אותו ניות שטיפל בהן היתה תכנית לפיתוח זול לתושבי ארץ ישראל״.
רוזנגרט נפגש עם בא כוח משפחת תחת השגחה כדי למנוע ממנו לבזבז את אזור הערבה .בפעולתו זו נסתייע
בישארה וזה הסכים לתת ידו להפעלת כספו במהירות רבה.״ מענה חריף זה בתכניותיו של רוזנגרט וביזם בעל
התכנית כיוון שגם הוא היה מעוניין של ואן פריזלנד ,גזבר ההנהלה ,לא דמיון -שמואל צבי הולצמן ,שנודע
בדרך תקינה לעקבה .על פי תכניתו של הותיר לסאקר כל ברירה וההנהלה ה בעיקר בהקמת התיישבות בגוש עציון.
רוזנגרט ניתן היה לשלוח את שלל הדיג ציונית לא נתנה תמיכה לרעיונותיו של הוא נרתם לרעיון יישוב הערבה והק
דיש לו מאמצים וכסף רב. במכונית״קירור שתצא בשעה ארבע רוזנגרט.
זמן קצר לאחר שהקים את החברה אחרי הצהרים מעקבה דרך הערבה,
ביקר קיש בעקבה ואחר-כך נפגש עם התנגדות בריטית אחרי שתסלל הדרך .הרכב יעשה את
הנציב העליון החדש ווקופ ,שהיה אוהד דרכו לאורך 293ק״מ ויגיע תוך 15
שעות )בשבע בבוקר( לשוק בירושלים אבל רוזנגרט לא ויתר .ב 1931-פנה לתכנית .קיש העביר את תוכן השיחה
ותוך שעתיים נוספות יביא דגים טריים בבקשה לוועדה המתמדת של ממשלת ליורשו בהנהלה הציונית חיים ארלוזו-
לשוק בתל״אביב .דרך אחרת אפשרית המנדט למסחר ולתעשיה בקשר לזכיון רוב ,שהיה תומך נלהב בתכנית.
ברכבת :המשלוח יגיע לבאר-שבע ,כאן הדיג במפרץ אילת ,והוועדה המליצה ארלוזורוב העביר את מכתבו של קיש
יוסיפו לו קרח ,והוא ימשיך לעזה ,שם בפני הנציב העליון לקבלה .אולם מושל למשה שרת והורה לו :״לאשר בתודה.
יועלה המשלוח ברכבת של 5בבוקר מחוז הדרום מייג׳ור קמפבל ,שביקר נעזור בכל כוחנו .נזכיר לנציב .אפשר
ומשם יגיעו למושבות הדרום ועד לחי בעקבה ,מסר לשלטונות כי אי-אפשר להראות לבן-גוריון וליוסף וייץ )מנהל
יהיה למצוא שם שטח של 1000דונם מחלקת הקרקעות של הקרן הקיימת(״. פה.
מושל המחוז הבריטי והביולוג הימי כפי שביקש רוזנגרט וכן טען כי העברת לקיש נשלחה תשובה ברוח אוהדת
העבירו את הבקשה לשלטונות בירוש התוצרת דרך סיני לבאר-שבע או לאל -וקיש והולצמן שלחו את המהנדס נחום
לים בצירוף המלצותיהם .תשבי כתב עריש תיתקל בהתנגדות מצרית .גם פאפר ,שפעל בתחנת הנסיונות ברחו
תזכיר מפורט להארי סאקר מהסוכנות הנציב העליון צ׳נסלור ,שלא אהד את בות ,לערוך סקר מקיף של אזור הער
והפגיש את רוזנגרט עם קולונל קיש העניין הציוני ,התנגד לרעיון ,אבל כדי בה .בפגישה שהתקיימה ב 8-במרס
שנדלק לרעיון .תשבי ציין כי אפשר לרכך את הסירוב הודיעו השלטונות כי 1933בין קיש ,הולצמן והמזכיר הראשי
להשיג רשיון לדיג גם בחוף העבר הם מוכנים להחכיר לרוזנגרט 100דונם של ממשלת המנדט ,ביקש הולצמן לח
ירדני .התכנית עשויה להשפיע על פי באילת ,אך לא לאורך שפת הים .הם כור שטחים בערבה והבטיח להעסיק
תוח הנגב כולו על ידי משיכת יוזמות מוכנים גם לעזור בארגון תחבורה בדווים מאיזור הערבה בביצוע התכנית.
כלכליות נוספות אליו .ממגעיו עם והגנה משטרתית אבל כל זה יהיה תלוי תגובת המזכיר הראשי היתה נלהבת,
הפקידות הבריטית הבין תשבי שניתן ביכולתו של בעל הזכיון לעמוד והוא הודיע שהממשלה מעוניינת מאוד
להגיע לשיתוף פעולה עם השלטונות ,בהתחייבות לספק את הכמות המובטחת בתכנית והיא תתן כל עזרה במימוש
שעסקו באותו זמן בתכנון נמל חיפה של דגים .היתה זו בעצם התחמקות התכנית .פאפר ערך את הסקר בערבה
והיו מוכנים לשמוע כל הצעה לפיתוח מתשובה .רוזנגרט המאוכזב ירד למצ מ 18-במרס ועד ה 30-בו .היה זה הסקר
הדרך והמוצא הדרומי לים סוף .תשבי רים ,עסק שם במשך שש שנים במסחר המקיף הראשון שנעשה למטרות
