Page 380 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 380
הצהרת בלפור ,כיבוש הארץ על ידי הבריטים ,הממשל הצבאי365 1920–1917 ,
בלפור .בדצמבר 1916נבחר לויד ג'ורג' לתפקיד ראש הממשלה ,חסיד ההשקפה שיש
לחזור ולהעמיד במרכז הפעילות הבריטית של המלחמה את המזרח התיכון ולהכריע
את האימפריה העות'מאנית .אלא שבשנת 1917התרחשו שינויים חשובים ברוסיה
ובארצות הברית והם הביאו לידי התפתחויות חשובות נוספות באזור המזרח התיכון.
ההתפתחות השלישית שהתרחשה היא היציאה של רוסיה ממערכת המלחמה.
כבר בפברואר 1917פרצה ברוסיה "המהפכה הליברלית" ,שהחלה לזעזע את רוסיה
כולה .באוקטובר 1917פרצה "המהפכה הבולשביקית־קומוניסטית" .בראשית נובמבר
,1917בשבוע שניתנה בו הצהרת בלפור ,התמוטטה מדינת רוסיה סופית .המהפכה
הקומוניסטית השתלטה על העיר פטרוגרד (סנט־פטרסבורג) .אז נפתח משא ומתן בין
רוסיה לגרמניה ,שגרם ליציאת רוסיה מהמלחמה ולחתימת הסכם שלום נפרד עמה.
בעלת ברית חשובה של בריטניה במלחמה נטשה אותה .כל האגף הרוסי המלחמתי חדל
מלהתקיים .כל התכניות שתוכננו עם רוסיה בוטלו ,והיה צורך בתכניות חדשות.
ההתפתחות הרביעית שהתרחשה בתקופת המלחמה עוד לפני פרוץ המהפכה
הבולשביקית־קומוניסטית הייתה הכניסה באפריל 1917של ארצות הברית למלחמה
באירופה נגד מעצמות המרכז ,אך נמנעה מלהכריז מלחמה על טורקיה .נציג ארצות
הברית בטורקיה מורגנטאו אף העלה את הרעיון שטורקיה תפרוש מגרמניה ותחתום על
הסכם שלום נפרד עם "מעצמות הברית" .מאחורי מורגנטאו עמדה כנראה גם הסכמה
שקטה של וודרו וילסון ,נשיא ארצות הברית ,שאחר כך אף תמך במעמד עצמאי
של האוכלוסייה המקומית במזרח התיכון (ראו לעיל ,ועדת קינג–קריין) .הדבר עמד
בניגוד גמור לכל האינטרסים הבריטיים ,בעיקר לאלה של לויד ג'ורג' ,ששאף להכריע
את טורקיה ,וגם לאלה של התנועה הציונית ,שכבר ראתה את מה שעשוי להגיע עם
נפילתה של טורקיה .הבריטים פנו אז בין היתר גם לנציגי התנועה הציונית וביקשו
שינסו גם הם להשפיע על האמריקנים שיוותרו על הרעיון החדש שלהם .ביוני 1917
יצא ויצמן בשליחות מיוחדת לגיברלטר לפגישה עם מורגנטאו כדי לשכנעו לשנות את
תכניתו .ז'בוטינסקי ,שהיה פעיל בגיוס יהודים לצבא הבריטי ,ואהרן אהרנסון ,שהיה
לו מעמד מיוחד בארצות הברית ,התערבו גם הם בעניין .גם מנהיגים יהודים־אמריקנים
אחרים ,ובהם לואי ברנדייס ,יצאו נגד רעיון זה .לבסוף ירד הרעיון מעל הפרק.
ההתפתחות החמישית שיש לציין היא ההתחזקות של המילנריזם הפרוטסטנטי־
אנגליקני בבריטניה במאה התשע עשרה .רבים מהכותבים על המניעים למתן הצהרת
בלפור לעם היהודי מידי בריטניה קושרים זאת בהשקפות המילנריסטיות שרווחו בקרב
אישים מובילים בבריטניה עוד מהמאה התשע עשרה .כאמור הסופרת הנודעת ברברה
טוכמן ,בספרה התנ"ך והחרב ,מובילה בכיוון זה .בין היתר מייחסים כותבים אלה
השקפות מילנריסטיות גם לכמה ממנהיגי בריטניה בתקופת המלחמה .נראה שאין
לקבל דעה זו בשלמותה .מנהיגי בריטניה והעולם ,שתמכו בהצהרת בלפור ,לא היו
מילנריסטים ולא פעלו בגלל רעיונות אלה .אין ספק שראו את הקשר היהודי של
עם ישראל לארץ אבותיו ,והתנ"ך — הברית הישנה ,ספר הספרים ,היה ספר מקובל
בבתים של רבים מהם .הביקור בכנסייה בימי ראשון בשבוע ,העיון בתנ"ך והלימוד
בו ,ולימוד הגאוגרפיה־ההיסטורית המיוחדת של ארץ־ישראל ,היו חלק בולט בחיים
