Page 381 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שביעי‬ ‫‪366‬‬

‫ובחינוך בבריטניה‪ ,‬והם הקלו על הבריטים לקבל את ההשקפה שיש צדק ברעיון‬
‫הציוני של חזרת היהודים לארץ אבותיהם‪ .‬על כן היו הבריטים מוכנים לסייע ליהודים‬

‫יותר מעמים אחרים‪ .‬אך לא יותר מזה‪.‬‬
‫ההתפתחות השישית שנציין היא הפעילות של התנועה הציונית בבריטניה‪ ,‬בהנהגת‬
‫ויצמן‪ ,‬מתחילת פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ .‬אולי ראוי היה לשימה בראש הרשימה‪,‬‬
‫אך מתאים גם לסכם בה את הדברים‪ .‬ההצהרה שניתנה לעם היהודי ניתנה רק בסוף‬
‫‪ ,1917‬אם כי ויצמן החל לפעול בכיוון זה זמן קצר בלבד לאחר פרוץ מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬ורבים תמכו בפעילותו המדינית הענפה להשגת תמיכת בריטניה לרעיון‬
‫הציוני‪ .‬בפרק הנוכחי עמדתי בפירוט רב על פעילותו זו וציינתי שדומה שמה שלא‬
‫הצליח הרצל להשיג מהסולטן הטורקי‪ ,‬צ'רטר (זיכיון) לשטח בארץ־ישראל שבה יוגשם‬
‫חזון ההקמה של מדינה יהודית‪ ,‬הצליח ויצמן להשיג מבריטניה הגדולה בהצהרת בלפור‪.‬‬
‫אין טעם לחזור כאן על הפעילות היהודית־ציונית‪ ,‬אבל חשוב להפנות את תשומת הלב‬
‫לכך שבכל התכניות הבריטיות הקודמות‪ ,‬בשיתוף רוסיה וצרפת לא הוזכר כלל הרעיון‬
‫של בית לאומי יהודי‪ .‬נראה כי אצל חוגים הולכים וגדלים בבריטניה החל הרעיון‬
‫להתגבש כאפשרי לביצוע רק במהלך המלחמה‪ ,‬כשכל ההתפתחויות האחרות שציינתי‬

‫כבר התרחשו ורוב מנהיגי בריטניה החלו סוברים שהרעיון הציוני ראוי להגשמה‪.‬‬

‫דומה גם כי העובדה שעד למלחמת העולם הראשונה והצהרת בלפור לא הייתה ארץ־‬
‫ישראל יחידה מדינית בפני עצמה‪ ,‬אלא חלק קטן בתוך האימפריה העות'מאנית‪,‬‬
‫סייעה מאוד לבריטים ולתומכי ההצהרה לקבל את הרעיון שעל חורבות האימפריה‬
‫העות'מאנית הגדולה אפשר יהיה‪ ,‬ואפילו בחלק קטן של אימפריה זו‪ ,‬להחזיר עטרה‬
‫ליושנה ולהקים בו בית לאומי לעם היהודי‪ .‬באותם זמנים לא עמד הדבר בניגוד‬
‫למחשבה על הקמת מדינה ערבית אחת גדולה בשטח של האימפריה העות'מאנית‪.‬‬
‫ה ֵישות הערבית הארץ־ישראלית הנפרדת עדיין לא הייתה קיימת‪ .‬מה שהיה אז הייתה‬
‫ישות ערבית לאומית כללית אחת וכלפיה הייתה לבריטים התחייבות שהתכוונו לקיים‪,‬‬
‫אך חשבו שאין סתירה ברעיון שממערב לה יהיה גם בית לאומי לעם היהודי‪ ,‬כפי‬
‫שאחר כך הוקמה לבנון‪ ,‬תחת חסות צרפת‪ ,‬כמדינה בעלת רוב נוצרי שממערב לסוריה‬

‫המוסלמית‪.‬‬

‫חשיבותה הגדולה של הצהרת בלפור היא קבלתה בידי חבר הלאומים בכתב המנדט‬
‫ואישורה בכל ועידות השלום העולמיות‪ .‬ההצהרה לא נתקבלה בחופזה‪ ,‬הדיונים סביב‬
‫הכללתה במנדט הבריטי על ארץ ישראל ערך כעשור‪ .‬כבר מיד עם פרוץ מלחמת‬
‫העולם הראשונה העלו אותה אנשי התנועה הציונית לפני מדינאים בריטים בבריטניה‪.‬‬
‫הדיונים בה נמשכו‪ ,‬אף לאחר מתן ההצהרה‪ ,‬בשיחות השלום לאחר המלחמה ועד‬
‫לתקופת כהונתו של הרברט סמואל‪ ,‬כאשר אושרה בספר הלבן הבריטי הראשון (‪,)1922‬‬
‫ובהמשך גם בוועדת המנדטים של חבר הלאומים‪ .‬וזאת בהגבלה לגבולות ארץ־ישראל‬

‫המערבית‪ ,‬כפי שנקבעו בזמן כהונתו של הרבט סמואל‪.‬‬