Page 381 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 381
פרק שביעי 366
ובחינוך בבריטניה ,והם הקלו על הבריטים לקבל את ההשקפה שיש צדק ברעיון
הציוני של חזרת היהודים לארץ אבותיהם .על כן היו הבריטים מוכנים לסייע ליהודים
יותר מעמים אחרים .אך לא יותר מזה.
ההתפתחות השישית שנציין היא הפעילות של התנועה הציונית בבריטניה ,בהנהגת
ויצמן ,מתחילת פרוץ מלחמת העולם הראשונה .אולי ראוי היה לשימה בראש הרשימה,
אך מתאים גם לסכם בה את הדברים .ההצהרה שניתנה לעם היהודי ניתנה רק בסוף
,1917אם כי ויצמן החל לפעול בכיוון זה זמן קצר בלבד לאחר פרוץ מלחמת העולם
הראשונה ,ורבים תמכו בפעילותו המדינית הענפה להשגת תמיכת בריטניה לרעיון
הציוני .בפרק הנוכחי עמדתי בפירוט רב על פעילותו זו וציינתי שדומה שמה שלא
הצליח הרצל להשיג מהסולטן הטורקי ,צ'רטר (זיכיון) לשטח בארץ־ישראל שבה יוגשם
חזון ההקמה של מדינה יהודית ,הצליח ויצמן להשיג מבריטניה הגדולה בהצהרת בלפור.
אין טעם לחזור כאן על הפעילות היהודית־ציונית ,אבל חשוב להפנות את תשומת הלב
לכך שבכל התכניות הבריטיות הקודמות ,בשיתוף רוסיה וצרפת לא הוזכר כלל הרעיון
של בית לאומי יהודי .נראה כי אצל חוגים הולכים וגדלים בבריטניה החל הרעיון
להתגבש כאפשרי לביצוע רק במהלך המלחמה ,כשכל ההתפתחויות האחרות שציינתי
כבר התרחשו ורוב מנהיגי בריטניה החלו סוברים שהרעיון הציוני ראוי להגשמה.
דומה גם כי העובדה שעד למלחמת העולם הראשונה והצהרת בלפור לא הייתה ארץ־
ישראל יחידה מדינית בפני עצמה ,אלא חלק קטן בתוך האימפריה העות'מאנית,
סייעה מאוד לבריטים ולתומכי ההצהרה לקבל את הרעיון שעל חורבות האימפריה
העות'מאנית הגדולה אפשר יהיה ,ואפילו בחלק קטן של אימפריה זו ,להחזיר עטרה
ליושנה ולהקים בו בית לאומי לעם היהודי .באותם זמנים לא עמד הדבר בניגוד
למחשבה על הקמת מדינה ערבית אחת גדולה בשטח של האימפריה העות'מאנית.
ה ֵישות הערבית הארץ־ישראלית הנפרדת עדיין לא הייתה קיימת .מה שהיה אז הייתה
ישות ערבית לאומית כללית אחת וכלפיה הייתה לבריטים התחייבות שהתכוונו לקיים,
אך חשבו שאין סתירה ברעיון שממערב לה יהיה גם בית לאומי לעם היהודי ,כפי
שאחר כך הוקמה לבנון ,תחת חסות צרפת ,כמדינה בעלת רוב נוצרי שממערב לסוריה
המוסלמית.
חשיבותה הגדולה של הצהרת בלפור היא קבלתה בידי חבר הלאומים בכתב המנדט
ואישורה בכל ועידות השלום העולמיות .ההצהרה לא נתקבלה בחופזה ,הדיונים סביב
הכללתה במנדט הבריטי על ארץ ישראל ערך כעשור .כבר מיד עם פרוץ מלחמת
העולם הראשונה העלו אותה אנשי התנועה הציונית לפני מדינאים בריטים בבריטניה.
הדיונים בה נמשכו ,אף לאחר מתן ההצהרה ,בשיחות השלום לאחר המלחמה ועד
לתקופת כהונתו של הרברט סמואל ,כאשר אושרה בספר הלבן הבריטי הראשון (,)1922
ובהמשך גם בוועדת המנדטים של חבר הלאומים .וזאת בהגבלה לגבולות ארץ־ישראל
המערבית ,כפי שנקבעו בזמן כהונתו של הרבט סמואל.