Page 613 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 613

‫פרק שנים־עשר‬                                                                          ‫‪598‬‬

‫הצעת אוסטין הועמדה להצבעה במועצת הביטחון וזכתה לרוב‪ .‬הנסיגה האמריקנית‬
‫הייתה מהלומה לאו"ם ולכל תומכי תכנית החלוקה‪ 18.‬והימים ימי סוף מרס‪ ,‬משורייני‬
‫נבי דניאל מוצגים לראווה בחוצות בית לחם‪ ,‬ושלדי מכוניות שיירות יחיעם וחולדה‬

                                                  ‫מחלידים בצדי דרכים בגשמי החורף‪.‬‬

         ‫השלב השני‪ :‬מיוזמה לתנופה — מפנה ראשון‪,‬‬
                ‫‪ 1‬באפריל ‪ 14–1948‬במאי ‪1948‬‬

                                                            ‫מבצע נחשון‬

‫בסוף מרס ‪ 1948‬היו הכוחות היהודיים במצב חמור למדי במרבית החזיתות בארץ‪.‬‬
‫מכאן ואילך החל השלב השני של המלחמה‪ 19.‬מצבה של ירושלים היה חמור במיוחד‪.‬‬
‫העיר נשארה מנותקת‪ ,‬והאספקה אליה הלכה ופחתה‪ .‬בחלקים מסוימים של אוכלוסיית‬
‫ירושלים השתרר הלך רוח תבוסתני‪ ,‬גם בשל הכישלונות הצבאיים וגם בשל החלטת‬
‫האו"ם שפסקה כי ירושלים לא תיכלל בתחומי המדינה העברית‪ ,‬אלא תהיה מובלעת‬
‫בין־לאומית במדינה הערבית‪ .‬ניכר היה שהערבים מבחינים בסיכויי ההצלחה הגדולים‬
‫שלהם בירושלים‪ ,‬והם שקדו על ניתוקה כדי להכריעה במצור‪ .‬לעיניהם לא עמדה‬
‫ירושלים בלבד‪ .‬בן־גוריון‪ ,‬יושב ראש הנהלת הסוכנות דאז‪ ,‬קבע ש"לערבים היה חשבון‬
‫נכון; הכנעת ירושלים היהודית‪ ,‬כיבושה או החרבתה ינחיתו מכה אנושה‪ ,‬ואולי מכת‬
‫מוות‪ ,‬ליישוב היהודי‪ ,‬וישברו את רצון היהודים ואת יכולתם לעמוד בפני תוקפנות‬
‫ערבית"‪ .‬אם כן‪ ,‬הכרח היה לפרוץ את הדרך לירושלים ויהי מה‪ .‬ב־‪ 1‬באפריל ‪,1948‬‬
‫בישיבת לילה בביתו של בן־גוריון‪ ,‬נפלה ההחלטה לרכז כוח מזוין של ‪ 1,500‬איש‬
‫למבצע שמגמתו לפרוץ את מצור ירושלים‪ .‬כפי שהגדיר ישראל גלילי‪ ,‬ראש המפקדה‬
‫הארצית של ההגנה‪ ,‬החידוש הגדול במבצע זה היה בריכוז כוח במקום אחד שיהלום‬

‫הנסיגה ההדרגתית של ארצות הברית מתמיכה בחלוקה באה בלחץ מחלקת המדינה (‪State‬‬             ‫‪1	 8‬‬
‫‪ )Department‬והפנטגון (משרד ההגנה האמריקאי) שהוביל מזכיר המדינה ג'ורג' מרשל‪ ,‬ראו‬       ‫‪1	 9‬‬
‫הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .107–104‬על השינוי בעמדה האמריקנית בנוגע לתכנית החלוקה‬
‫ותגובות היהודים הלא ציונים באמריקה לכך‪ ,‬עד מועד הקמתה של מדינת ישראל‪ ,‬ראו‬
‫קאופמן‪ ,‬לא ציונים‪ ,‬עמ' ‪ .265–221‬ראו גם הנספחים שם בסוף‪ ,‬בייחוד נספח ‪ ,11‬שנכתב‬
‫ב־‪ 27‬באפריל ‪ 1948‬ויועד למשה שרת (שרתוק)‪ .‬מטרתו הייתה לשכנעו לקבל את ההצעה‬

                                         ‫האמריקנית לשביתת נשק ולדחות את הקמת המדינה‪.‬‬
‫על השלב השני של המלחמה‪ ,‬ראו ענף היסטוריה‪ ,‬מלחמת הקוממיות‪ ,‬עמ' ‪ ;172–109‬לורך‪,‬‬
‫מלחמת העצמאות‪ ,‬עמ' ‪ .166–112‬לסיכום ראו גם תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .1600–1559‬שם על מבצע נחשון‪ ,‬קרבות משמר העמק ורמת יוחנן‪ ,‬שחרור טבריה וחיפה‪,‬‬
‫מבצע "חמץ"‪ ,‬כיבוש יפו‪ ,‬המאבק על ירושלים והדרך אליה‪ ,‬שחרור הגליל וצפת‪ ,‬פעולות‬
‫בשרון ובנגב‪ ,‬ולבסוף מארגון ההגנה לצה"ל וראשית פלישת צבאות ערב‪ .‬שם גם על נפילת‬

                     ‫הרובע היהודי בעיר העתיקה ו"פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל"‪.‬‬
   608   609   610   611   612   613   614   615   616   617   618