Page 671 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 671
סיכום כללי 656
המלחמה בארץ הושארה אפוא לשני הצדדים האחרים שהיו פעילים בה ,היהודים
והערבים.
ירושלים במוקד
כמעט במשך 150השנים שבהן עסקתי בספר זה ,מילאה ירושלים תפקיד חשוב
באירועים שהתרחשו בארץ .במשך זמן זה אפשר להבחין במצבים שונים של העיר.
בעת פלישת נפוליאון לארץ־ישראל עדיין הייתה ירושלים עיר קטנה ,מוקפת
חומה ,ששעריה נסגרו עם חשכה ,מרכז של מחוז־משנה עות'מאני ,סנג'ק בלבד.
צבא נפוליאון כבש את הארץ ושהה בה חמישה חודשים ,אך לא ראה לנכון להגיע
לירושלים ,אף על פי שחנה ברמלה ,מרחק קצר מהעיר הקדושה .נפוליאון לא היה
צליין נוצרי והקהילה היהודית הקטנה שחיה אז בעיר לא עניינה אותו .מניעיו בפלישה
לארץ היו אסטרטגיים צבאיים ,וקשורים בכיבושה של מצרים ובשאיפה להשתלט על
נתיבי החיבור של אירופה למזרח ,בעיקר להודו.
עם כיבוש אזור הלבנט בידי מוחמד עלי ,שליט מצרים ,ושליטתו בה בשנים –1831
,1840החל עולה מעמדה של ירושלים .נתקבע יחס מיוחד והעדפת השלטונות המצריים
את המיעוטים ,הנוצרים והיהודים שבעיר ,אל מול יחס נוקשה כלפי העדה המוסלמית
בה .כיבושי מוחמד עלי איימו על שלמות האימפריה העות'מאנית והביאו את מדינות
אירופה ,חוץ מצרפת ,להתלכד נגדו ולסלקו מהלבנט כולו ,כולל מירושלים.
חזרת השלטון העות'מאני לארץ והרפורמות בחוקה העות'מאנית נעשו בשני שלבים,
מ־ 1839עד מלחמת קרים ( ,)1856–1853ומסופה עד עליית הסולטאן עבד אל־חמיד
השני ,ב־ ,1876שחיזקו את החדירה של מעצמות המערב לעיר הן בהקמת קונסוליות
הן בפעילות של מוסדות חינוך ,בריאות וחסד של גופים נוצריים .בעיר התחזק גם
מעמדו של היישוב היהודי הדתי־מסורתי ,שהמשיך לשמור על נתינות זרה ונהנה
מהגנת הקונסוליות הזרות .זו הייתה תקופת עלייתה של ירושלים למעמד מרכזי בכל
האזור סביבה ,וגם השלטון העות'מאני החל לתת לה מעמד של בכורה.
עם תחילת העליות הציוניות היהודיות והקמת יישובים יהודיים חקלאיים בארץ
כולה ,החל מתפתח קיטוב בין היישוב היהודי החדש ,שדחה את אורחות החיים וצורת
הקיום הכלכלית של אנשי היישוב הישן בירושלים ,שהתבסס על כספי החלוקה .בתקופה
זו נחלש מעמדה של ירושלים בקרב אנשי היישוב היהודי החדש ,והוא החל בונה את
יישוביו בכל הארץ .מעמדה של ירושלים המשיך להיות חשוב בעיני העדות הנוצריות
ומעצמות המערב ,וכאמור החל עולה גם בעיני השלטון העות'מאני .מלחמת העולם
הראשונה הייתה התקופה הקשה ביותר לתושביה היהודים של העיר .כספי החלוקה
פסקו מלהגיע ושרר בה רעב כבד .התמותה גברה ,בעיקר תמותת תינוקות ,והירידה
היהודית מהארץ הגיעה לשיא ,גם בעקבות ביטול מעמד הנתינות הזרה והדרישה
להתעת'מנות .האוכלוסייה היהודית בעיר פחתה בשליש.
בראשית תקופת השלטון הבריטי חל המפנה החשוב ביותר במעמדה של ירושלים.
לבריטים היה יחס מיוחד לירושלים .הצהרת הגנרל אלנבי ,בטקס הכיבוש של העיר,