Page 674 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 674
סיכום כללי 659
משראה שהדבר אינו אפשרי החל הרצל לחשוב על הקמת המדינה בחלק ממנה (מחוז
עכו) ,או במקומות קרובים לה (קפריסין ,אל־עריש) ,ואולי אף בריחוק ממנה ,כפתרון
ארעי או חלקי (אוגנדה) ,עד שהשולט בארץ ,הממשל העות'מאני ,ייעתר להקמת
מדינה יהודית בשטח שבשליטתו .לו הממשל העות'מאני היה ממשיך בשליטתו בארץ,
ספק רב אם המדינה היהודית הייתה מצליחה לקום אי־פעם .הרצל הבין שהאדם
איננו בן אלמוות ,ואם ברצונו להגשים את רעיונו הוא חייב להקים גוף ארגוני
שיפעל להגשמת חזונו .כך הקים את ההסתדרות הציונית העולמית ,שהציבה לעצמה
למטרה את הקמת המדינה היהודית בארצה ההיסטורית .ההישג הגדול ביותר של
הרצל היה הצלחתו להקים את התנועה הציונית ,שהמשיכה את רעיונו והביאה לידי
הגשמתו.
את רעיונו של הרצל ,להקמה של מדינה יהודית ,המשיך חיים ויצמן .כשם שהרצל
החליט לפעול בכוחות עצמו ,גם ויצמן ,עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ,החליט
לפעול לבדו בהטלת כל קלפיו על בריטניה .לא כל המנהיגים הציונים ,שהיו פעילים
בתנועה הציונית דאז ,הסכימו להחלטתו ,שכן עדיין לא היו בטוחים מה יהיו תוצאות
המלחמה .ויצמן קיווה שבריטניה ,בעלת היחס המיוחד לארץ הקדושה ולספר התנ"ך,
נוסף על האינטרסים הפוליטיים שלה בכל אזור המזרח התיכון ,יובילו אותה לאהוד
את הרעיון הציוני .פעילותו של ויצמן ושל אישים נוספים ,יהודים ולא יהודים ,שכנעו
את ממשלת בריטניה לפרסם את הצהרת בלפור ,עוד לפני שנכבשה הארץ .ויצמן לא
התעקש על הנוסח המדויק של ההצהרה וקיבל את מה שהיה ביכולתו להשיג .גם
בהמשך דרכו בפוליטיקה הוא התגלה כאדם מתון המנסה להתקדם בדרך של צבירת
כוח ,תוך כדי שיתוף פעולה מיטבי עם השלטון החדש ,וויתור על חזונות שאי־אפשר
להשיג .בתחילה זכה להישגים חשובים ,אך ככל שהמדיניות הבריטית הלכה והשתנתה
וערביי ארץ־ישראל החלו מתקוממים נגד הרעיון הציוני ,הלכה עמדתו ונחלשה .עם
זאת הוא המשיך להיות קשור לתנועה הציונית וסייע לה ככל יכולתו.
האיש השלישי ,שהתגלה במלוא כוח המנהיגות ההחלטית שלו במלחמת העצמאות
הישראלית ,היה דוד בן־גוריון ,איש תנועת העבודה ,מנהיג מפא"י (מפלגת פועלי
ארץ־ישראל) .גם הוא בתחילת מנהיגותו ,בשנות השלושים של המנדט ,היה מנהיג
מתון מבחינה פוליטית .הוא וויצמן תמכו בתכנית הפריטט למועצה המחוקקת,
שהציעו הבריטים לארץ־ישראל ,בתנאי אחד :שהעלייה היהודית לא תוגבל .הערבים
לא הסכימו לכך .ערב פרוץ המרד הערבי ב־ 1936ישב בן־גוריון ,בשכונת שייח'
ג'ראח בירושלים ,בביתו של ג'ורג' אנטוניוס ,ערבי־נוצרי ,ממובילי הלאומיות הערבית
הפלסטינית ,עם יהודה לייב מאגנס ,נשיא האוניברסיטה העברית ופעיל-שלום קיצוני,
מתוך כוונה לחפש דרך לשלום עם הערבים .אך לאחר ערב זה ,עזב אנטוניוס את
הארץ .לאחר שהוועדה המלכותית הבריטית הציעה את תכניתה לחלוקת ארץ־ישראל
המערבית והקמת מדינה יהודית עצמאית בחלק ממנה ,הסכימו לרעיון גם ויצמן וגם
בן־גוריון .רג'ינלד קופלנד ,החבר הבריטי הפעיל בוועדה ,שכנע אותם לתמוך בה אם
גם הערבים יסכימו לה .ייתכן כי לו הייתה קמה מדינה יהודית עצמאית כבר ב־1937
אולי גורל אחר היה פוקד את יהודי אירופה ,בתקופת מלחמת העולם השנייה ,ואולי