Page 19 - etmol 54
P. 19

‫)חיפה‪ ,‬תיבנה ותיכונן( נתחד‬                 ‫סמטא בחיפה במאה הקודמת‬
‫ישיבתה מקרוב בקהל עם בני ישראל‬
‫והיו בה אנשים מעטים כולם תחת‬                                              ‫בני חיפה‬
‫ממשלת הלועזים )משמע‪ ,‬אחת‬                                    ‫מקבלים נתינות ספרד‬
‫מהקונסוליות האירופיות שהיו בע­‬                          ‫ונתבעים לשלם פי חמישה‬
‫לות סמכויות רבות לגורל נתיניהן‬
‫באימפריה העותומנית‪ .‬הכוונה‬                     ‫מאת רבקה פלסר‬
‫כנראה לקונסוליה הצרפתית מפני‬
‫שרוב המתיישבים היהודים הראש­‬                   ‫דין בקהילה הספרדית בירושלים‪.‬‬                   ‫ימים קשים הגיעו ליהודי חיפה‬
‫ונים בחיפה באמצע המאה הקודמת‬                   ‫אחרי מותו של הראשון‪-‬לציון מאיר‬                 ‫בסוף המאה הקודמת‪ .‬מעטים היו‪,‬‬
‫באו מאלג׳יר ומרוקו‪ ,‬שהיו ב שלטון‬               ‫רפאל פאניזיל‪ ,‬נבחר הרב אלישר‬                   ‫כמה עשרות משפחות‪ .‬הוותיקים‬
                                               ‫לראשון‪-‬לציון על‪-‬ידי הספרדים‬                    ‫שבהם מעדת הספרדים ואחריהם‬
                            ‫צרפתי ‪ -‬ר‪.‬פ‪(.‬״‪.‬‬    ‫והאשכנזים בירושלים בשנת תרנ״ג‬                  ‫הגיעו גם אשכנזים והקימו קהילה‬
‫לאחר העולים מצפון אפריקה באו‬                                                                  ‫קטנה‪ ,‬נידחה ועניה‪ .‬מסים כבדים‬
‫עולים מתורכיה‪ :‬״ומזה עשרים שנה‬                                                       ‫)‪.(1893‬‬  ‫הוטלו עליהם על־ידי השלטונות‬
‫באו לגור בארץ אנשים זקנים מקר‬                                                                 ‫התורכים‪ ,‬בעיקר ה״עסכריה״‪ ,‬מס‬
‫שטא ואיזמיר ונכתבו פה בפנקס‬                    ‫בעקבות פעילותו הציבורית‬                        ‫הפטור מהצבא‪ ,‬אבל חלק מבני‬
‫המלכות‪ .‬וגם מזה עשר שנים באו‬                   ‫המסועפת נוצר ארכיון רב כמות‬                    ‫הקהילה מצאו דרך להשתמט מהמס‪:‬‬
‫אנשים מערי הרוציא )רוסיה( לעשות‬                ‫וחשיבות המשקף את חיי הציבור‬                    ‫ממשלת ספרד הורתה לקונסול שלה‬
‫קולניאס )מושבות(‪ ,‬לבנות בתים ול­‬               ‫והפרט בארץ‪-‬ישראל ובממלכה‬                       ‫בעיר‪ ,‬לאשר נתינות ספרדית לכל מי‬
‫נטוע כרמים וגם הם הוכרחו ליכתב‬                 ‫העותומנית כולה בשליש האחרון של‬                 ‫שיבקש‪ .‬רבים עשו זאת‪ ,‬שילמו חמי­‬
‫בפנקס המלכות )להיות נתינים תור­‬                ‫המאה הי״ט ובראשית המאה העש­‬                    ‫שה פראנק לשנה לקונסול הספרדי‪,‬‬
                                               ‫רים‪ .‬אחרי מותו נתפזר ארכיונו‬                   ‫קיבלו את הנתינות של ארץ זו ונפט­‬
                                ‫כים ‪ -‬ר‪.‬פ‪(.‬״‪.‬‬  ‫ומסמכים רבים מתוכו אף נמכרו‬                    ‫רו מתשלום מסים לתורכים‪ .‬אולם‬
‫והנה‪ ,‬ממשיכים כותבי המכתב‬                      ‫כפסולת נייר ושימשו לאריזת דגים‬                 ‫הגיעו זמנים רעים‪ .‬הקונסול הגדיל‬
‫לראשון‪-‬לציון‪ :‬״עד היום תובעת‬                   ‫בשוק‪ .‬חלק מאותו ארכיון נרכש‬                    ‫את תשלום המס פי חמישה‪ :‬מחמי­‬
‫המלכות עסכריה )מס צבא( ואין‬                    ‫בזמנו על־ידי הסופר ש״י עגנון‪ ,‬חלק‬              ‫שה פראנק לשנה ל‪ .25-‬בני חיפה‬
‫עונה‪ .‬והן היום נעשה חוב למלכות‬                 ‫אחר על‪-‬ידי בית‪-‬הספרים הלאומי‬                   ‫העניים לא היה בידם לשלם את הס­‬
‫ארבעים אלפים גרוש‪ .‬ומזה זמן ג'‬                 ‫והאוניברסיטאי וחלק נוסף שמור ביד‬               ‫כום הגדול ופנו לראשון‪-‬לציון הנודע‬
‫שנים באה ידיעה ממלכות אספניא‬                                                                  ‫‪ -‬הרב יעקב אלישר‪ ,‬רבה הראשי של‬
‫)ספרד(‪ ,‬ידיעה לקונסליס שלה שי ש‬                       ‫ועד העדה הספרדית בירושלים‪.‬‬
‫להם רשות לקבל כל אלה האנשים‬                    ‫בשנת ‪ 1981‬רכש בית הספרים‬                                      ‫ירושלים‪ ,‬שיבוא לעזרתם‪.‬‬
‫פה ולקחו פצפורטים )פספורטים(‬                   ‫הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים‬                  ‫הרב אלישר‪ ,‬הנודע בכינוייו ׳אי׳׳ש׳‬
‫ספניול )ספרד( כמו חמישים בעלי‬                  ‫מיורשי עגנון את החלק שהיה בידיו‪.‬‬               ‫ו׳יש״א‪-‬ברכה׳‪ ,‬נולד בצפת בשנת‬
‫בתים והיו פורעים לכל שנה חמשה‬                  ‫התומר נמצא עתה בשלבי רישום‬                     ‫תקע״ז )‪ 7‬ז‪ 8‬ן ( ונפטר בירושלים‬
‫פרנק‪) ...‬ועכשיו( הקונסול של פה‬                                                                ‫בשנת תרס׳׳ו )‪ ,(1906‬נתחנך ולמד‬
‫דבק )הדביק( בפתחי בתי כנסיות‬                                                      ‫ראשוניים‪.‬‬   ‫בישיבת אביו‪-‬חורגו הרב בנימין מרד­‬
‫כתבי מודעות כי כל איש ספניולי‬                                                                 ‫כי נבון‪ .‬בשנים תרכ״ט‪-‬תרנ״ג‬
‫אשר לא יגדל פרע )יפרע( סך חמשה‬                 ‫בני חיפה פונים לרב בשנת‬
‫ועשרים פראנק עד משך זמן ח׳ ימים‬                ‫״ששון״‪ ,‬היא שנת תרנ״ו )‪,(1896‬‬                  ‫‪ ( 1893-11886699) )^ iJ‬שימש ראש אב בית‪-‬‬
‫ימסרהו למלכות‪ .‬האנשים האלה‬                     ‫ומספרים בתחילת מכתבם על‬
‫אחזם השבץ‪ ,‬העולם חשך בעדם ולא‬                                                                                                                                              ‫‪MI₪SSSmim₪Sm f I‬‬
                                                 ‫ההתיישבות היהודית החדשה בעיר‪:‬‬
                   ‫ידעו אנא יפנו לעזרא״‪.‬‬       ‫״כי הנה העיר קודש הזאת חיפת״ו‬
‫הכותב מספר כי כמה מהאנשים‬
‫אף מאיימים‪ :‬״יאמן נא אדוני‪ ,‬מרוב‬
‫צערם הגיעו איזה אנשים ריקים לומר‬
‫שימירו דתם להפורסטנת )פרוט­‬

       ‫סטנט(‪ ,‬ה׳ יצילנו למלט נפשם״‪.‬‬
‫והכותב מסיים‪ :‬״הנה אנחנו מפי­‬
‫לים תחינתנו אל מול הדרת כבודו‬
‫לאזור חיל ושועת עניים אתה תשמע‬
‫ולדבר‪ ...‬להקל עול או להיות גרטיס‬
‫)חינם( או לפרוע כמאז ומקדם או‬

                   ‫למרבה לפרוע כפלים״‪.‬‬
‫ולאחר דברי תחינות נוספים חות­‬
‫מים שנים מנכבדי העדה‪ ,‬אחד מהם‬
‫הוא דוד דיינה‪ ,‬יליד טבריה בשנת‬
‫תר״ה )‪ ,(1845‬ששימש כדיין בחיפה‬
‫במשך כמה שנים ונפטר בשנת‬
‫תרע״ה )‪ ( 1915‬בטבריה‪ .‬בנו אליהו‬
‫ריינה שימש רב עדת הספרדים בחי­‬
‫פה בתקופה הבריטית‪ .‬את חתימתו‬

     ‫של הכותב השני אי‪-‬אפשר לזהות‪.‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24