Page 158 - חיי יוסף
P. 158

‫נספח א‬

        ‫כמה היסטוריונים יוונים בשמם כשהוא מצטט (או מסכם) את דבריהם המזדמנים בנוגע ליהודים‪ .‬הוא‬
        ‫עושה כן בייחוד כשנראה לו שדבריו זקוקים לתמיכה‪ ,‬לעדות מסייעת‪ 12.‬גם מקורות ארכיוניים עמדו‬
        ‫לרשות יוספוס‪ :‬הוא מביא כמה וכמה כתבי זכויות וכדומה‪ ,‬הנוגעים ליהודים‪ ,‬וברור שהייתה לו גישה‬
        ‫– ישירה או עקיפה – לאוסף מסמכים‪ 13.‬כן נזכיר‪ ,‬שיוספוס ניזון גם ממסורות יהודיות שמקצתן ידועות‬
        ‫לנו גם מן הספרות התלמודית‪ .‬נראה שהוא מספר דברים ששמעם מאבותיו‪ ,‬כשם שגם יהודים אחרים‬
        ‫שמעום ומסרום הלאה עד שהגיעו לכלים אחרים‪ 14.‬לדוגמה‪ ,‬אם בסוף ספר טו של קדמוניות היהודים‬
        ‫מספח יוספוס להרצאתו המפורטת על בניין בית המקדש בימי הורדוס את המסורת‪ ,‬ש"מספרים" כי‬
        ‫בימי הבנייה ירדו גשמים רק בלילות ולא ביום ומזה הבינו שהאל מברך על הפרויקט‪ ,‬לא נתפלא לגלות‬

                                                                                             ‫את הדברים גם אצל חז"ל‪:‬‬

        ‫קדמוניות היהודים טו‪524 ,‬‬                                   ‫בבלי‪ ,‬תענית כג ע"א (מהד' מלטר)‬

        ‫ומספרים שבזמן שנבנה בית המקדש לא ירד גשם‬                   ‫מצינו בימי הורודוס בזמן שהיו עוסקין בבנין בית‬
        ‫ביום‪ ,‬אלא רק בלילה היו סערות‪ ,‬כך שלא הופרעה‬                ‫המקדש ירדו להם גשמים בלילות‪ ,‬למחר נשבה‬
        ‫המלאכה‪ .‬וסיפור זה‪ ,‬אשר מסרוהו אבותינו‪ ,‬איננו‬               ‫הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה וכל אחד‬
        ‫בלתי־ראוי לאמון‪ ,‬אם יביט האדם גם על שאר‬                    ‫ואחד משכים למלאכתו להודיע שמלאכת שמים‬

                                              ‫מופתי האלוהים‪.‬‬                                                       ‫בידיהם‪.‬‬

                                                                                            ‫מגמות החיבור‬

                                                                                                 ‫א‪ .‬מקורות ומגמותיהם‬
        ‫ספר המבוסס על מגוון רחב של מקורות איננו יכול לבטא תמיד מגמות אחידות וערכים זהים‪ .‬לפעמים‬
        ‫יש אפילו צרימות גסות למדי‪ .‬דוגמה בוטה‪ :‬כשיוספוס מתאר את הסדרי פומפיוס ביהודה‪ ,‬לאחר כיבושּה‬

                     ‫בשנת ‪ 63‬לפסה"נ‪ ,‬הדברים באים בסגנון אנטי־יהודי ברור (קדמוניות היהודים יד‪:)76–74 ,‬‬

        ‫והוא הפך את ירושלים לחייבת להעלות מס לרומאים‪ ,‬ואת ערי חילת־סוריה שתושביה (של‬
        ‫ירושלים) הכניעו בעבר נטל מהם ושֹם תחת נציב מטעמו‪ ,‬ואת כל העם‪ ,‬אשר התרומם בעבר‬
        ‫עד מאוד‪ ,‬צמצם בתוך גבולותיו שלו‪ .‬ואת גדרה – אשר זמן קצר לפני כן נחרבה – ייסד מחדש‪,‬‬
        ‫בעשותו חסד עם דמטריוס איש גדרה עבדו המשוחרר; ואת שאר (הערים‪ ,‬כלומר) את היּפוס‬
        ‫ואת סקיתוּפוליס ואת פלה ואת דיון ואת שומרון‪ ,‬וכן מרישה ואשדוד ויבנה וארתוסה – את כולן‬
        ‫החזיר לתושביהן‪ .‬ואת אלה אשר בפנים הארץ‪ ,‬מלבד אלה שנחרבו‪ ,‬ואת עזה אשר על שפת הים‬
        ‫ואת יפו ואת דאר ואת מגדל סטראטון (אשר הורדוס‪ ,‬לאחר שייסדּה מחדש בתפארה וקישט‬
        ‫אותה בנמלים ובמקדשים‪ ,‬שינה את שמּה לקיסריה) – את כולן הוציא פומפיוס לחירות וסיפח‬

                                                                                                ‫אותן ַלּפרובינקיה‪.‬‬

        ‫סטראבון וניקולאוס‪ ,‬ומלבדם גם טיטוס ליוויוס אשר‬             ‫‪ 	12‬לדוגמה‪ ,‬כשהוא מתאר את גבורת הכוהנים שהתמידו‬

            ‫כתב את תולדות רומא" (קדמוניות היהודים יד‪.)68 ,‬‬         ‫בעבודת הקרבנות גם בזמן שפרצו למקום חיילי פומפיוס‪,‬‬
                                                                   ‫בשנת ‪ 63‬לפסה"נ‪ ,‬ולכן נטבחו כי לא ברחו (ראו להלן‪,‬‬
                                 ‫‪ 1	3‬ראו‪ :‬בן־זאב‪ ,‬זכויות היהודים‪.‬‬  ‫עמ' ‪ ,)154‬הוא מסיים כך‪" :‬על כך‪ ,‬שאין כאן רק סיפור‬
        ‫‪ 	14‬לסוגיה זו ראו‪ ,S. J. D. Cohen :‬בתוך‪ :‬דברי הקונגרס‬      ‫המבטא שבח ליראת־שמים פיקטיבית‪ ,‬אלא דברי אמת‪,‬‬
                                                                   ‫מעידים כל אלה שכתבו את דברי ימי פומפיוס‪ ,‬וביניהם‬
        ‫העולמי התשיעי למדעי היהדות‪ ,‬חטיבה ב‪ ,‬כרך א‪,‬‬

                                       ‫ירושלים תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.14–7‬‬

‫‪149‬‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163