Page 161 - חיי יוסף
P. 161

‫חיי יוסף‬

‫רק יסולקו הרשעים משני הצדדים (יהודים מהפכנים ונציבים מושחתים)‪ ,‬הרי בקדמוניות היהודים אנו‬
‫מוצאים שהקו ה ִמשני הפך לעיקר‪ :‬בהקדמת הספר ושוב ושוב לאורכו מטעים יוספוס שהספר יוכיח‬
‫כי אלוהי היהודים מיטיב עמם כשהם דבקים במצוותיו‪ .‬והדברים כתובים לא רק כלפי העבר אלא גם‬

                                                                                            ‫כלפי ההווה והעתיד‪:‬‬
‫•	 קדמוניות היהודים א‪ :41 ,‬ככלל‪ ,‬הדבר החשוב ביותר שעשוי ללמוד מהיסטוריה זו כל אדם‬
‫הרוצה לקרוא אותה לאורכה הוא שבשביל אלה ההולכים אחר רצונו של ה'‪ ,‬ואינם מעיזים‬
‫להפר את הדברים שנחקקו באופן ראוי מאוד‪ ,‬מסתדרים כל העניינים באופן שלא יאומן וכשכר‬
‫מוצע להם אושר מאת ה'; אך במידה שיסורו מתשומת־לב מדויקת אליהם (= אל החוקים)‪,‬‬
‫הדברים האפשריים הופכים לבלתי־אפשריים וכל דבר טוב שישאפו לעשותו יהפוך לסבל בלתי־‬

                                                                                                   ‫הפיך‪.‬‬
‫•	 קדמוניות היהודים ח‪ :413 ,‬מדברים אלה ניתן ללמוד עד כמה שם האל לב למעשי בני‬
‫האדם‪ ,‬ולכך שהוא אוהב את הטובים אך שונא את הרשעים ומכלה אותם כליל‪ .‬שהרי בשל‬
‫הפרת החוקים (‪ )παρανοµία‬ומעשי העוולה שלהם נגזר דינם‪ ,‬תוך זמן קצר‪ ,‬של רבים מבין‬
‫מלכי ישראל‪ ,‬והם מתו בסבל אחד אחרי השני‪ ,‬יחד עם משפחותיהם‪ ,‬ואילו אסא‪ ,‬המלך של‬
‫ירושלים ושל שני השבטים – בזכות יראת השמיים שלו וצדקתו הוא הונחה על־ידי ה' לשֹיבה‬

                          ‫ארוכה ומאושרת; הוא מת באושר לאחר שמלך ארבעים ואחת שנים‪.‬‬
‫•	 קדמוניות היהודים כ‪ :218 ,‬כל הדברים האלה היו בניגוד לחוקי האבות שלנו‪ ,‬ומשהופרו‬

                                                        ‫אלה לא היה סיכוי שלא יושת עלינו עונש‪.‬‬

‫יוספוס נוקט אפוא בחיבור זה עמדה דתית מובהקת‪ .‬לעומת חיבורו מלחמת היהודים (וכאמור ליתר‬
‫דיוק המלחמה היהודאית)‪ ,‬הדגש מוסט מיהודה ליהודים‪ ,‬והיהודים נתפסים כעם החי – עדיין – בתוך‬
‫יחס של ברית עם האל‪ :‬הוא משגיח עליהם‪ 21,‬והם מקיימים את מצוותיו‪ 22.‬כפועל יוצא מגישה חדשה‬
‫זו‪ ,‬המתאימה למציאות של גולה ( ַעם בלי ארץ)‪ ,‬יוספוס מנסה – בייחוד בספר כ של קדמוניות היהודים‪,‬‬
‫העוסק בדור האחרון שלפני המרד הגדול (הדור שבו גדל) – להציג את היהדות הא ִמתית כחסרת‬
‫משמעות פוליטית‪ .‬בכך הוא מלמד את יהודים ואת הרומאים כאחד‪ ,‬שאין סיבה א ִמתית להתנגשויות‬
‫של היהודים‪ ,‬מכוח יהדותם‪ ,‬עם הרומאים‪ .‬היהודי יכול לשרת שני ריבונים היות שהריבון הרומי תובע‬
‫רק את הארץ‪ ,‬והריבון היהודי – רק את השמים‪ .‬עמדה זו באה לידי ביטוי מובהק במקומות שיוספוס‬
‫מתאר מורדים יהודים‪ .‬כמה מן הקטעים האלה מקבילים לסיפורים שסיפר כמעט עשרים שנה קודם‬
‫לכן‪ ,‬במלחמת היהודים‪ ,‬והשוואת הסיפורים מעידה בבירור על הרוויזיה בגישתו‪ .‬השוו לדוגמה את‬
‫שתי הרצאותיו על שני מקרים ביהודה בימי הנציב הרומי פליקס בשנות החמישים של המאה הראשונה‬

                                                                                                           ‫לסה"נ‪:‬‬

‫יוסף)‪ ,‬בהשוואה למלחמת היהודים‪ ,‬ראו‪ :‬כהן‪ ,‬יוספוס‬          ‫‪ 2	1‬למוטיב בולט זה בקדמוניות ראו במיוחד אטריג'‪ ,‬פירוש‬
                             ‫בגליל וברומא‪ ,‬עמ' ‪.151‑144‬‬
                                                                           ‫המקרא (והערה ‪ 131‬לתרגום חיי יוסף)‪.‬‬

                                                         ‫‪ 	22‬לעליית החשיבות של קיום התורה בקדמוניות (ובחיי‬

                                                                                                                ‫‪152‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166