Page 22 - etmol_22_currapted_d
P. 22
מופיע עיטור צבעוני שעוצב בזמן תפקידן של אותן פיסות״אריג? מדוע הכחולים הם מפשתן ואילו שרידי החד
האריגה בעזרת חוטים שגונם תכלת. אוגדו יחד ,ונשמרו ,ומהי הסיבה להיותן טים הצבועים באדום הם מצמר .לפנינו
איפוא אריג של שעטנז .בקירבת מקום
קצותיו של אריג אחד קופלו פעם מפויחות? נמצאו שני אריגים נוספים שגם הם ללא
נוספת ,בודאי כדי לחזקו .צורת תפירה בשיחה שניהלתי עם הרב עדין ספק אריגי־שעטנז ,היינו השתי עשוי
שאנו מוצאים לה סימובין בשמות )כ״ח, שטיינזלץ ,העלה הרב השערה מעניינת: מחוטי פשתן ואילו הערב -מחוטי
ל״ב( בתיאור מעילו של הכהן הגדול: הוא אמר שיתכן שפיסות אריג אלו הן
״והיה פי ראשו בתובו ,שפה יהיה לפיו שאריות של בגדי־כהנים שנתבלו צמר.
סביב ,מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו
ושימשו אחר־כך כפתילים לנרות! אריגי שעטנז
ולא יקרע״. מחמת מצבן הרעוע של פיסות האריג
ועובדת היותן קרעים או חלקים בלבד, במבט הראשון הרי זה ממצא מתמיה
בית־מלאכה קבוע בלתי־אפשרי היה לקבוע בודאות מה ביותר .מה לאריג שעטנז באתר יהודי
היתה דמותן ומה היה שימושן של קדום ,והרי במקרא מופיע איסור חמור
מקומה ,ממדיה ושרידיה של בונ־ האריגים השלמים .אולם כמה סימנים על לבישת ״צמר ופשתים יחדיו״ .אולם
תילת״עג׳רוד תומכים בסברה שלא היה שנותרו נותנים מקום להשערות שונות. אם נפנה לתיאורים המפורטים שמקדיש
זה ישוב שבו התגוררו אנשים דרך המקרא למלבושי המשמשים בקודש,
קבע לאורך זמן ,אלא מקום שתושביו תחבושת לפצוע ,סולןה נמצא עובדה מעניינת :מלבושי הכהן
התחלפו לעיתים מזומנות מסיבות אלו לנעל? הגדול נבדלו משאר המלבושים בכך
או אחרות .אם אמנם כך היו פני הדב שנארגו מאריגי שעטנז דווקא! אם נעיין
רים ,תמוה היה למצוא באתר סימנים ,כי על אחת מפיסות־הפשתן המאורכות בתיאור המלבושים )בספר שמות ,פרק
במקום נעשתה מלאכת האריגה בצורה נותרו כתמים כהים .האם היתה פיסת כ״ח ,ו־ח ,ט״ו ,ובפרק ל״ט ,ב׳ -ח׳(
אריג זו תחבושת ,שחבשו בה פצע נראה כי בגדיו המפוארים של אהרון
קבועה. כלשהו והכתמים הם כתמי דם? לפיסת הכהן הגדול -ובהם האפוד ,החושן,
באתר נמצאו שני ריכוזים של אריג אחרת צורת סוליה .היא נוצרה מעיל האפוד ,וכן הציץ -היו כולם
משקולות״נול ,המשמשים למתיחת חוטי
השתי כנולים ניצבים ,שהם נולים
המוצבים בדרך כלל בבית־מלאכה קבוע מכמה פיסות־אריג שהונחו זו על גבי זו עשויים עזעז )פשתן( ומעוטרים בזהב
למלאכת אריגה .סיוע להנחה שאמנם ושוליהן חוברו יחד בתפירה ״מתוח ובאלמנטים צבעוניים שונים ,שניתן היה
היו במקום נולי־משקולות ,הם שרידים כמת״ ,באמצעות מעין ״חבל״ עשוי להשיגם באמצעות חוטי־צמר בלבד,
של קורות־עץ מעובדות שיתכן שאינם מרצועת בד מוארכות .עובדה זו נותנת שכן רק הם ולא חוטי הפשתן ניתנים
אלא חלקי מסגרות־עץ של הנולים. לצביעה בת־קיימא! מתקבל איפוא על
הוכחה נוספת למלאכת קבע של אריגה מקום להשערה ,שמא שימשה פיסת הדעת ,שהתורה ייחדה את אריגי השעט
במקום היא אולי חבילה שכללה סיבי- אריג זו כסוליה של נעל או סנדל. נז לכוהנים הגדולים ,כדי שיפארו את
פשתן עדינים ,חוטים טוויים מוכנים עבודתם בשלל צבעי בגדיהם ,כנאמר
לאריגה וכן חוטים שזורים שנועדו פיסות־האריג ,למרות ששונות הן זו )שמות כ״ח ,ב׳{ ״ועשית בגדי קודש
מזו ב עו ^ן ובצפיפותן ,מצטיינות כולן
לתפירה. בטיבם המעולה של החוטים ובאחידות לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת״.
אולם אין פלא בדבר .במקורותינו אריגתם .מלאכת ההטלאה נעשתה אף האריגים שנמצאו באתר נבדקו
מצויה עדות לכך שמלאכת האריגה היא במומחיות רבה .נמצאו טלאים רבים במעבדות מוזיאון ישראל ובמעבדות
בוצעה במקומות פולחן ,כנאמר במלכים שחוברו לאריג כתפרים זעירים וצפו המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת
ב׳ כ״ג ,ז׳ ,על המלך יאשיהו :״ויתץ את פים ,ללא ספק במחט קטנה ועדינה. תל־אביב .מחקרם העלה גילויים והשע
בתי הקדשים אשר בבית ה׳ אשר הנשים תשומת הלב ,המחשבה והמיומנות
שהושקעו בעבודה זו משמשים עדות רות מעניינות.
אורגות שם בתים לאשרה״. נוספת לערכם הרב של האריגים בעיני ליד כירת הבישול של האתר נחשפו
וכך מוסיפות פיסות האריג הנדירות 17פיסות של אריגי־פשתן ,כשהן מאוג
לתמונתו של האתר ,שעמד על הדרך בעליהם. דות כחבילה אחת וקשורות בפיסת אריג
לאילת ולדרום סיני ושימש כנראה מרכז מוארכת .הפיסות כולן היו מפויחות
פולחן בימי מלכי יהודה במאה התשיעית אריגי כונתילת־עג׳רוד מצטיינים ב ואי־אפשר היה לנקותן עד תום .כמה
מאפיינים נוספים המרמזים על יוקרתם מהן הורבבו משני קטעי אריג שחוברו
לפני הספירה. וחשיבותם :קפדנות רבה הושקעה יחד בתפרים משובחים ,המעידים על
במלאבת־החיבור של קטעי האריג אלה המיומנות הגבוהה של עושיהם .מה היה
לעיון נוסף :כונתילת־עג״רוד -זאב לאלה :הקצוות הקרועים קופלו פעמיים
ונתפרו בתפר נסתר .בכמה מן האריגים
משל ,הוצאת מוזיאון ישראל.
22
