Page 23 - etmol_22_currapted_d
P. 23
ארמון השאה בטהח מאת עזריה הלוי
אליאם ,הסראף )בנקאי( של הנציגות בשנת 1838יצא הצבא הפרסי
הבריטית בבושיר ,ולהעניש את האנ
שים שהשתתפו בהתקפה .שר החוץ לכיבושים בגבול אפגניסתן .השאה
הפרסי סירב להתנצל .ממשלת בריטניה
הוציאה את נציגיה מטהראן והודיעה כי אליאס- הפרסי ,בעידודם של הרוסים ,שאף
לכבוש את העיר הראת ,כדי לפצות את
תוציא גם את נציגיה מבושיר. ארצו על אובדן שטחים באיזור הים
הסוחרים הפרסים בבושיר נבהלו, הכספי .הבריטים היו מודעים לסכנה,
שכן פינוי הבריטים מעיר הנמל עלול
היה להשפיע לרעה על סחר העיר .הם שאם יחדור הצבא הפרסי לאפגניסתן,
פנו לנציג הבריטי והבטיחו לו שישפיעו
על מושל העיר להתנצל על התקרית. יחדרו לשם גם הרוסים בצורות שונות
אולם בניגוד להבטחת הסוחרים ,לא
התנצל המושל •על התנהגות תושבי רשבו בארץ שאינה רחוקה מהודו,
העיר ועל המהומות .יתר-על-כן ,הוא
החל לבנות עמדה צבאית מול הנציגות המושבה הבריטית הגדולה.
הבריטית .הבריטים החלו מעמיסים את
ציוד הנציגות על אניה .ראש ממשלת ממשלת בריטניה שלחה את נציגה,
בריטניה מחה שוב ,ואם-כי הפרסים
סירבו עדיין להתנצל ,הם פיטרו את ג׳ון מקנייל ,שמקום מושבו היה בטה
מושל העיר בושיר ופעלו ביד חזקה
ראן ,אל מחנה הצבא הפרסי על׳יד
לדיכוי הסתה נוספת נגד האנגלים.
הראת ,כדי לשכנע את השאה לסגת מן
השאה נסוג מהראת
הגבול .אולם השאה התעקש ומאמציו
בינתיים החל צבא הודי בפיקוד ברי
טי להתקדם מכיוון אפגניסתן אל הגבול של מקנייל עלו בתוהו .השאה גם העלי
הפרסי והשאה הפרסי נסוג מהראת.
היחסים בין שתי המדינות שבו לתיקנם בו בפומבי כדי לאלצו להסתלק מהמ
פחות או יותר ,אולם אין לנו פרטים מה
עלה בגורלו של הבנקאי אליאס והאם קום .מקנייל חזר לטהראן ודיווח לממ
אמנם קיבל פיצויים .באחת מאיגרותיו
של ראש ממשלת פרס אל הנציג הבריטי שלת בריטניה על כשלונו .הוא סיפר ,כי
בטהראן ,הביע ראש-הממשלה תמיהה
רבה על ההתרגשות שאחזה באנגלים בהיותו במחנה הפרסי ,הופיע השגריר בפרס
הרוסי ,הרוזן סימוניך ,ושידל את השאה
בגלל יהודי אחד... להמשיך במצור על הראת ,בהבטיחו
כעשרים שנה אחר-כך ,בשנת ,1857 לפרסים עזרה כספית ותמיכה דיפלומ
שוב חדרו הפרסים לאפגניסתן ושוב טית.
ניסו לכבוש את העיר הראת .הבריטים
שבו וביצעו תרגיל בדומה לזה שערכו הבריטים החליטו לכבוש את האי
בשנת , 1838אלא שהפעם כבשו את
העיר בושיר עצמה .הם הכריזו ,כי העיר קאראק שבמפרץ הפרסי ,על-יד עיר
תהיה בחסות בריטית ולכל האזרחים,
ללא הבדל דתם ,תינתן הגנה מאת הנמל בושיר ,כדי לאלץ את הפרסים,
ממשלת בריטניה. שליטי האי ,לסגת מאפגניסתן .נוכח טענו ,שאליאס חטא נגד הדת המוסל
הפלישה הבריטית לאי ,הסית מושל מית ,כיוון שאת היין ייצר בביתו ומכרו
העיר בושיר ,שאינה רחוקה מקאראק ,לצעירי הפרסים המוסלמים בהסתר.
את תושבי המקום נגד הנציגות הברי כידוע ,אסור להם למוסלמים לשתות
טית בעיר .הם התנפלו על האנגלים משקאות כוהליים .המתנפלים גנבו
שבבושיר ופצעו כמה מהם .תושבי מביתו של אליאס גם כסף רב ,שהיה
העיר התנפלו גם על השכונה היהודית מיועד לתשלום לחיילים בריטיים.
בבושיר ופגעו בבנקאי היהודי אליאס ,ממשלת אנגליה דרשה מהפרסים להת
שהיה הבנקאי של הבריטים בעיר ,נצל על הפגיעה באנשיה ובאליאס
ששימשה כנמל חשוב להעברת סחורות ולפצותו על הנזק שנגרם לרכושו.
בארכיון הבריטי בלונדון נמצאת להודו.
איגרת מיום 25ליוני , 1839שנכתבה משמידים חביות יין
בידי יוסטין שייל ,הנציג הבריטי שהח
ההמון השמיד חביות יין רבות בביתו ליף את מקנייל בטהראן ,אל שר החוץ
של אליאס ,שטען כי היין מיועד ליצוא הפרסי .שייל תובע מממשלת פרם להת
להודו .הקאדי והמושל הפרסי של העיר נצל על ההתקפה שנערכה על היהודי
