Page 20 - etmol 57

‫בניין ייור׳א בוילנה הכניסה לבנין ייוו״א בוילנה‬

‫קים קתדרה ללשון יידיש באוניברסיטה‬ ‫מת זכה המוסד בתקופה של שלטון ליטא‬ ‫ומאות הספרים והפרסומים שהופיעו‬
‫הליטאית בוילנה‪ ,‬אולם לא הצליח‪.‬‬ ‫העצמאית בוילנה‪ ,‬שארכה ‪ 8‬חודשים‬ ‫בוילנה‪ ,‬ולמוסדות החינוך שבעיר‬
‫ולפעולות התרבות והספרות‪ ,‬הקנו לוי*‬
‫״טיהור״ המוסד‬ ‫בלבד‪ .‬בין אלה שהצליחו להגיע אז‬ ‫לנה מעמד של מרכז רוחני עולמי של‬
‫לוילנה מפולין היה הלשונאי הנודע וחו­‬ ‫התנועה היידישסטית‪ ,‬עובדה שגרמה‬
‫אולם כל הפעילות הזו היתה קצרה‬ ‫קר תרבות יידיש‪ ,‬נח פרילוצקי‪ ,‬מעמו­‬ ‫להתרחקות התנועה הציונית מהמכון‪.‬‬
‫ביותר‪ .‬ב*‪ 3‬באוגוסט ‪ 1940‬סופחה ליטא‬ ‫די התווך של ייוו״א בוורשה‪ ,‬ועוד‬ ‫התנגדות רבה למכון הביעו באותו זמן‬
‫לברית‪-‬המועצות והיתה לחלק ממנה‪.‬‬ ‫מלומדים יהודים‪ ,‬שבחלקם היו קשורים‬ ‫גם הקומוניסטים‪ ,‬בעיקר פעילי תרבות‬
‫בזה אחר זה חוסלו כל מוסדות החינוך‬ ‫למוסד עוד קודם לכן‪ .‬רובם המשיכו גם‬
‫והתרבות העבריים והיידישאים הקוד­‬ ‫כאן בפעילות המדעית‪ .‬סיוע ניכר להמ­‬ ‫יידיש בברית״המועצות‪.‬‬
‫מים‪ .‬תופעה זו לא פסחה גם על ייוו״א‪.‬‬ ‫עם פרוץ מלחמת העולם השניה עלה‬
‫בשלב ראשון עבר המוסד מה שכונה‬ ‫שך פעולת המוסד בא מהג׳וינט‪.‬‬ ‫הכורת גם על קהילת וילנה ומוסד יי*‬
‫בינואר של שנת ‪ 1940‬קיים הסניף‬ ‫וו״א בכלל זה‪ .‬החורבן התממש בשל­‬
‫״תהליך טיהור וריאורגניזציה״‪.‬‬ ‫בניו‪-‬יורק ועידה‪ ,‬שעודדה את אנשי‬ ‫בים‪ ,‬על פני כל תקופת המלחמה‪ .‬חמש‬
‫על תהליך ״הטיהור״ בייוו״א הופקד‬ ‫ייוו״א בוילנה‪ ,‬אולם קיבלה החלטה‬ ‫פעמים עברה העיר מיד ליד‪ ,‬כשבכל‬
‫עובד המכון לשעבר‪ ,‬משה לרר‪ .‬שנים‬ ‫שאיפשרה אחר‪-‬כך את העתקת מרכז‬ ‫שלב נהרס המוסד יותר ויותר עד חיסו­‬
‫רבות שימש כגנז של ייוו״א‪ ,‬ובתוקף‬ ‫ייוו״א לארצות‪-‬הברית‪ .‬בהחלטה נאמר‪,‬‬
‫תפקידו היה אחראי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם על‬ ‫כי הסניף של ניו‪-‬יורק יבצע מעתה את‬ ‫לו הסופי בידי המשטר הסובייטי‪.‬‬
‫הספרות המהפכנית לסוגיה השונים‪.‬‬ ‫כל הפעולות של המכון שהמרכז בוילנה‬ ‫המכה הראשונה הונחתה על ייוו״א‬
‫הוא היה אמנם נכדו של רבי חסידי‪ ,‬אבל‬ ‫אינו מסוגל לבצען כתוצאה מהתנאים‬ ‫שבועות אחדים לאחר פרוץ המלחמה‪,‬‬
‫הפך מהר לחסיד המארקסיזם‪ .‬בעוד‬ ‫כשוילנה וסביבתה נכבשו ב*‪ 19‬בספט­‬
‫אשר בעת הכיבוש הסובייטי הקודם‬ ‫השוררים באירופה‪ .‬כן נאמר בה שה­‬ ‫מבר ‪ 1939‬בידי הצבא האדום‪ .‬מנהלי‬
‫ניתנה לו שהות קצרה בלבד להשליט‬ ‫סניף ישתדל להעביר לאמריקה את‬ ‫ייוו״א שנותרו במקום עשו מאמצים‬
‫סדר חדש במכון‪ ,‬הרי עתה היה סיפק‬ ‫החוקרים שעזבו את אירופה‪ .‬הראשון‬ ‫נואשים לקיים את המוסד בתנאי המש­‬
‫בידו לבצע זאת תוך יציאתו חוצץ נגד‬ ‫בין החוקרים שהובא אז לניו‪-‬יורק היה‬ ‫טר החדש‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ :‬חלקם‬
‫כמעט כל האנשים שהיוו את ייוו״א‬ ‫נאסרו וחלקם הוגלו לברית‪-‬המועצות‬
‫מנהל ייוו״א ד״ר מאקס וויינרייך‪.‬‬ ‫ושם ניספו‪ .‬שני חברים של הנהלת‬
‫מ*‪ 1925‬ועד ‪.1940‬‬ ‫בינתיים המשיך המרכז בווילנה‪,‬‬ ‫ייוו״א לא היו אותה שעה בעיר‪ :‬העורך‬
‫מקורבנותיו הראשונים של הטיהור‬ ‫שעכשיו היתה שייכת לליטא‪ ,‬בפעילו­‬ ‫הראשי זליג קלמנוביץ‪ ,‬ששהה אז בלי­‬
‫היה זליג קלמנוביץ‪ ,‬דמות מרכזית במו­‬ ‫תו‪ .‬המכון אירח מספר חוקרים בעלי‬ ‫טא הסמוכה‪ ,‬ומנהל המכון‪ ,‬ד״ר מאקס‬
‫סד ואשר שמו יצא כסופר‪ ,‬חוקר והוגה‬ ‫שם מאוניברסיטת ורשה וממוסדות אח­‬ ‫וויינרייך‪ ,‬שהיה בקופנהגן בדרך לוועי­‬
‫דעות‪ .‬כן פוטרו חוקרים ואנשי‪-‬עט אח­‬ ‫רים שנמלטו מפולין‪ ,‬ואיפשר להם‬ ‫דה מדעית‪ .‬במשך ‪ 40‬יום של השלטון‬
‫רים‪ .‬באולם הכניסה של המוסד התנוס­‬ ‫לבצע מחקרים שונים בין כתליו‪ .‬באו­‬ ‫הסובייטי בוילנה התקיים המכון בדוחק‪.‬‬
‫סה מעתה הכתובת‪ :‬״עובדי התרבות‬ ‫תה תקופה עבדו במוסד ‪ 59‬אנשי סגל‪,‬‬ ‫בתום תקופה זו הוחזרה וילנה למדינת‬
‫מברכים את הצבא האדום האמיץ ואת‬ ‫חוקרים ומרצים‪-‬אורחים‪ .‬מטעם המוסד‬
‫המנהיג הנאמן ביותר של בל העובדים ‪-‬‬ ‫נערכו גם הרצאות מדעיות פופולריות‬ ‫ליטא‪ ,‬בתור בירתה ההיסטורית‪.‬‬
‫בשביל יהודי המקום והפליטים מפולין‪.‬‬
‫החבר סטאלין״‪.‬‬ ‫בין אלו שהשתתפו בפעולותיו היה‬ ‫בשלטון ליטא העצמאית‬
‫יעודו של המכון היה מעתה עיוני‪-‬‬ ‫ההיסטוריון שמעון דובנוב‪ .‬המכון ערך‬
‫מחקרי בעיקר ואילו לגבי לימוד יידיש‬ ‫שורה של אירועים עם מלאות ‪ 25‬שנים‬ ‫להפוגה קצרה ואפילו לפריחה מסויי‪-‬‬
‫למותו של הסופר י‪.‬ל‪ .‬פרץ‪ .‬ייוו״א ניסה‬
‫אף לשכנע את השלטונות הליטאים לה­‬

‫‪20‬‬