Page 21 - etmol 99
P. 21

‫ורימבך ‪ -‬שהיו כפופות לרבנותו ‪-‬‬                                ‫לים״■׳‬                       ‫שהועלו באיגרת שנכתבה אליו‪ ,‬בלי‬
‫חגיגה גדולה לכבודו‪ .‬ניתנו לו בה‪,‬‬                          ‫תהידה‪-‬יברוהי!‬                    ‫שפגש אישית את הנזקק לעזרתו‪ .‬והיה‬
‫כהוקרה‪ ,‬שני גביעים של כסף‪ .‬בדרש­‬
‫תו דיבר על עוניו‪ ,‬וביקש שגם אחרי‬                     ‫' טרםעלהמ‪1‬ו‪3‬ליה■‬                             ‫שולח הוראות‪ ,‬מה יעשה החולה‪.‬‬
‫פטירתו ידאגו למשפחתו‪ .‬בהיות הרב‬                                                            ‫״תרופתו״ השכיחה לבעיות שהועלו‬
‫בן שבעים וחמש שנה הוענקה לו זכות‬                         ‫^■ידעלייז‪-‬גאוזעוו‬                 ‫לפניו היתה לימוד שיעור בעבור הפונה‬
‫אזרחות‪ .‬בשנות חייו האחרונות החלו‬                        ‫■פאר דודו‬                          ‫אליו‪ .‬יש שאנשים ביקשו מרבנו כי‬
‫לפעול ״מתקני הדת״ והרפורמים והרב‬                       ‫לכם דרס •גגון נעלם‬                  ‫ילמד בעבורם שיעור קבוע‪ ,‬בלא‬
                                                       ‫ו!ןדועי עפו •חביב •וצח‬              ‫שהסיבה לכך היתה מחלה או ליקוי‬
              ‫זעקל יצא כנגדם בחריפות‪.‬‬                   ‫אכויאביזיביוספותן‬                  ‫כלשהוא‪ .‬במקומות שונים מצוין ״שעור‬
‫בערב ראש השנה תר״ח )‪ (1848‬רצו‬                           ‫■ רעשיעמך‪-‬בפדצדחו‬                  ‫מימים ימימה״‪ .‬לעתים עם פטירתו של‬
‫ילדיו‪ ,‬כהרגלם‪ ,‬לקבל ברכתו‪ ,‬אך עקב‬                       ‫‪ 79♦:‬גדוה‪-‬געתצאתך‬                  ‫מבקש השיעור ביקשו יורשיו כי רבנו‬
‫חולשתו לא יכול היה לדבר‪ .‬ביום א׳‬                        ‫רויוסאחרזיגעקיחשב‬
‫של ראש‪-‬השנה דרש לשמוע את התקי­‬                                                                                       ‫יתמיד בשיעור‪.‬‬
‫עות בשופר‪ .‬אחר התקיעות פקד על‬                                ‫מדוגד^■■‬                      ‫רוב השיעורים נלמדו בעבור יחידים‬
‫סדרי הלוויתו‪ .‬בצום גדליה לעת ערב‬                                                           ‫שפנו אליו‪ .‬אולם‪ ,‬מספר ניכר של‬
‫נפטר הרב‪ ,‬בשנת השמונים לחייו‪.‬‬                                                ‫מצבתו של הרב‬  ‫שיעורים נלמדו בעבור קבוצות‪ ,‬ובהם‪:‬‬
‫סמוך מאד לפטירתו עלה בידו‪ ,‬בשארית‬                                                          ‫שיעורים בעבור בעל ואשתו‪ ,‬כל בני‬
                                           ‫הרב לא קבע מעצמו את שיעור התש­‬                  ‫המשפחה‪ ,‬לחבורות בקהילות שונות‪,‬‬
                       ‫כוחותיו‪ ,‬להתפלל‪.‬‬    ‫לום או מועדו‪ .‬באחד הרישומים ציין כי‬             ‫ולעתים ציין כי המדובר בבני הקהילה‬
‫בעתונות היהודית והכללית נשתמר‬              ‫הפונה אליו ״ביקש להודיע שכרי ותלי­‬              ‫כולה‪ .‬רב מספרם של פניות לשיעור‬
‫תיאור ההלוויה‪ .‬פטירתו של רבנו גרמה‬         ‫תי כרצונו״‪ .‬התשלומים הועברו לרב‬                 ‫מעם נשים בהריון‪ .‬לרוב החודש להריון‬
‫לאבל לא רק בקרב מעריצים אין סוף‬            ‫ישירות‪ ,‬או באמצעות שליחיו‪ .‬אם‬                   ‫שבו החל בלימוד השיעור היה השביעי‬
‫באזורו‪ ,‬כי אם גם בארצות אחרות‪.‬‬             ‫פנתה קבוצה במשותף בבקשה ללימוד‬                  ‫ועד ללידה‪ .‬מצויות פניות אודות נשים‬
‫בהלוויה‪ ,‬שהתקיימה יומיים לאחר‬              ‫שיעור‪ ,‬כונה אחד מהם‪ :‬״המאסף״‪.‬‬                   ‫שאחר לידתן שקעו במרה שחורה‪ .‬יש‬
‫הפטירה‪ ,‬במזג אוויר סגרירי‪ ,‬השתתפו‬          ‫כלומר‪ ,‬הוא אסף את הכספים מבני‬
‫למעלה מ‪ 800-‬איש יהודים ונוצרים‪,‬‬            ‫החבורה‪ ,‬והעבירם לתעודתם‪ .‬כאשר‬                                ‫שנתבקש ללמוד אחר לידה‪.‬‬
‫קהל רב לפי מושגי המקום והזמן‪ .‬בין‬          ‫קיבל רבנו את התשלום נהג לשלוח‬                   ‫מצויות גם פניות מחשוכי בנים‪ ,‬או‬
‫המלווים היו כמרים‪ ,‬משלחת מטעם‬              ‫למשלם ״ק״ט״ )קבלה טובה( על התש­‬                 ‫מהורים שבניהם מתו בקטנותם‪ .‬במקצת‬
‫הגראף מארבך‪-‬פירסטנאו וחברי מועצת‬                                                           ‫רישומים צוין כי ביקש להודיעו כאשר‬
                                                                                ‫לום‪.‬‬       ‫תהיה האשה בחודש החמישי להריונה‪.‬‬
                                   ‫העיר‪.‬‬   ‫נוסף ללימוד השיעור על‪-‬ידי הרב‬                   ‫באחד הרישומים נכתב‪ :‬״שיודיעני אחר‬
                                           ‫עצמו היה מטיל לעתים משימות שונות‬
‫בשנת ‪ 1910‬הציבו תושבי מיכלשט‪-‬‬              ‫על מבקשי העזרה‪ ,‬כמו תפילה‪ ,‬אמירת‬                               ‫הלידה אם זכר או נקבה״‪.‬‬
‫אט לוח זכרון לרב על הבית שבו חי‪.‬‬           ‫תהילים‪ ,‬בדיקת מזוזות‪ ,‬צדקה‪ ,‬הדלקת‬
‫בלוח נאמר בגרמנית‪ :‬״בבית זה היה גר‬         ‫נר או שהיה שולח קמע למבקש העזרה‪.‬‬                ‫לעתים יעץ לפנות לרופא‪ ,‬ובמקביל‬
‫ידיד האנשים ם‪ .‬ל‪ .‬וורמזר משנת ‪1826‬‬                                                         ‫למד הוא שיעור‪ .‬כגון‪ ,‬אשה ״סגי‬
‫‪ -‬עד מותו ‪ .1847‬מוקדש מעיר הולד­‬           ‫אל הרב פנו גם לא יהודים והוא היה‬                ‫נהורה מתוך הלידה״‪ .‬רבנו קבע שילמד‬
‫תו״‪ ,‬בשנת ‪ 1936‬הסירו הנאצים את‬                ‫נוהג לתמוך גם בנצרכים לא‪-‬יהודים‪.‬‬             ‫שיעור ״וצריכה לרפואת העין״‪ .‬בשנת‬
                                                                                           ‫תר״ו פנתה אליו אשה מעוברת אשר‬
                                    ‫הלוח‪.‬‬  ‫רישומו כעושה פלאים נותר בקרב‬                    ‫דעתה חלשה‪ .‬רבנו כתב לה ״מה‬
‫בשנת ‪ 1940‬הרסו הנאצים את המצ­‬              ‫הציבור הנוכרי אף אחר פטירתו‪ ,‬ועוד‬               ‫שמחויבת לשמוע אל רופא בטבעיי״‪.‬‬
‫בה על קברו‪ ,‬בניגוד לנאמר במספר‬             ‫היום מהלכים סיפורים אודותיו בין בני‬             ‫בשנת תר״ז פנו אודות נער חולה‪ .‬הרב‬
‫מקורות כאילו לא פגעו בה‪ .‬שבע שנים‬          ‫המקום‪ .‬בפרוץ מלחמת העולם הראשו­‬                 ‫השיב‪ :‬״מרחצאות ע״י הסכמת הרופא״‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬הציב נינו של הבעל שם‪,‬‬            ‫נה‪ ,‬בשנת ‪ ,1914‬התפללו ליד קברו‬                  ‫במקרים שבהם נושא הפניה היה מחלת‬
‫פריץ דרייפוס‪ ,‬מצבה על הקבר‪ .‬בשנת‬           ‫תושבי מיכלשטאט שגויסו‪ ,‬יהודים ולא‬               ‫עצבים או נפש ‪ -‬מחלות המהוות חלק‬
‫תשל״ט חידשו צאצאיו של הרב את‬               ‫יהודים‪ ,‬ולפי המקובל חזרו כולם‬                   ‫נכבד מן הפניות לרבנו ‪ -‬המליץ על‬
‫המצבה‪ .‬בית‪-‬הכנסת שבו התפלל‬                 ‫בריאים ושלמים‪ .‬מסופר שגם במלחמת‬
‫משמש כיום כמוזיאון לתולדות היהודים‬         ‫העולם השניה היו תושבים שעשו זאת‬                                        ‫שיתופו של רופא‪.‬‬
‫באזור הסן ושם הוצב לוח שבו נאמר‪:‬‬           ‫בסתר‪ .‬אגב‪ ,‬בגן ביתו עלה בידו לגדל‬               ‫ברכתו נתבקשה במקרים רבים‬
‫״האדם מכבד את מקומו‪ .‬במקום הזה‬             ‫זן של אגסים‪ ,‬שעלה בטריותו על‬                    ‫וממרחקים‪ ,‬כמו אותו אדם שחנך בית‬
‫עמד בתפלה לפני קונו הרב הגדול‬              ‫השאר‪ ,‬וכונה אגסי זעקל ליב‪ .‬בארצות‪-‬‬              ‫חדש בהמבורג או פנייתו של רב מנאנ־‬
‫בתורה וביראת ה׳ טהורה‪ .‬קדוש יאמר‬           ‫הברית קיימים עוד היום אגסים הנקר­‬               ‫סי בצרפת‪ ,‬בדבר בחור‪ ,‬שכנראה חלה‬
‫לו‪ .‬מו״ר יצחק אריה המכונה ר׳ זעקל‬          ‫אים "‪ ."Seckel Pears‬כנראה הביאו‬                 ‫בפאריס‪ .‬תשובת הרב‪ :‬״להוציא הנ״ל‬
‫ליב ווארמזער‪ ,‬הנקרא בפי כל הבעל‬            ‫אותם עמם תושבים ממחוז מגוריו של‬                 ‫מק״ק פאריס״‪ .‬אבות שאלו לעצתו‬
‫שם ממיכעלשטאדט‪ .‬זכר צדיק לבר­‬                                                              ‫כיצד ינהגו בבניהם‪ .‬במקרה אחד פנה‬
                                                     ‫הרב שהיגרו לארצות‪-‬הברית‪.‬‬              ‫אב ״אודות בנו יצא מדעתו‪ ,‬והוא בן‬
                                     ‫כה״‪.‬‬  ‫במלאות לו שבעים שנה‪ ,‬בשנת‬                       ‫ח״י שנים‪ ,‬והוציאו מבית ועד שהיה‬
‫על חייו ונפלאותיו של הרב זעקל‬              ‫תקצ״ח )‪ ,(1838‬ערכו קהילות ברפלדן‬                ‫תחת מלמד״‪ .‬עצת הרב‪ :‬״לעסוק ברפו­‬
‫מרבים לספר עד היום וחלקם אף יצאו‬                                                           ‫את הטבעיים ולמונעו מכל לימודים‪ ,‬עד‬
                                                                                           ‫שישוב לאיתנו‪ .‬ואז ייחדהו לתורתנו‬
        ‫לאור בספר עברי ובספר גרמני‪.‬‬
                                                                                                            ‫הקדושה עם דרך ארץ״‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬בעל שם ממיכל שטאט ‪-‬‬                                                            ‫תשלומים בעבור השיעורים שולמו‬
                                                                                           ‫מידי חצי שנה‪ ,‬בסופה של שנת הלימוד‬
‫ספרית ארתור הוברט‪ ,‬מפעל תורת‬                                                               ‫או במועד אחר שקבע מבקש השיעור‪.‬‬

                            ‫חכמי אשכנז‪.‬‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26