Page 22 - etmol 99

‫העתיס נ‪1!/‬תנו ורוח אחות ענוה‬
‫״האתנים״ ‪ -‬העתון העברי הראשון לענייני חינוך‬

‫החסרונות‪ ,‬גם לא נעלמו ממנו התקונים‬ ‫מאת דוד מלמד‬ ‫העתון הוותיק ביותר בארץ הוא ״הד‬
‫הראוים להעשות‪ ,‬ולא יוכל לבדו‬ ‫החינוך״‪ ,‬שהחל להופיע בשם ״החינוך״‬
‫לעשות‪ ,‬וכן עומד סדר הלמוד בעיניו‪,‬‬ ‫חפץ בידי מורי שפת עבר מלמדי תורה‬ ‫ביפו בשנת ‪ .1910‬״הד החינוך״‪ ,‬שמו­‬
‫ועוד יצעד אחורנית‪ ,‬ומי יודע מה תהיה‬ ‫בישראל בכל מקום שהם‪ .‬בו יביעו‬ ‫ציאה לאור הסתדרות המורים‪ ,‬מיוחד‬
‫אחריתו? אי לזאת נועצנו אנחנו מורים‬ ‫רוחם ויחוו דעם‪ ,‬איש איש אשר יבין‬ ‫לענייני חינוך‪ .‬קדמו לו כתבי‪-‬עת פדגו­‬
‫אחדים היודעים את חלינו ומבקשים‬ ‫וישכיל לטובת החנוך ולמוד התורה‬ ‫גיים שונים שהופיעו בגרמניה ובישרו‬
‫תרופה‪ ,‬להוציא מכתב‪-‬עת חדשי זה‪,‬‬ ‫ושפת קדשנו״‪ .‬כתב‪-‬העת היה צריך‬ ‫את המודרניזציה בחינוך היהודי‪ .‬בך‬
‫להיות כל חפץ בידינו‪ ,‬והוא יהיה‬ ‫להופיע ״מדי חדש בחדשו״‪ ,‬ועורכו‬ ‫הופיע בברלין כבר בשנת ‪ 1817‬כתב‪-‬‬
‫המליץ בינינו ליחד לבבנו לבאר וללבן‬ ‫כינה את עצמו בפתח החוברת ״מורה‬ ‫עת בגרמנית ששמו ״ידידיה״‪ ,‬שייחד‬
‫דברינו ונדעה בינינו מה טוב‪ ,‬ותקותנו‬ ‫תורת ד׳ בבית‪-‬הספר לבארון הירש‬ ‫מקום לענייני חינוך יהודיים והיה מיועד‬
‫חזקה אשר בהוכחות דברים כל פעם‬ ‫בעיר בוריסלב״‪ .‬הכינוי ״מורה״ מופיע‬ ‫״לענייני דת‪ ,‬מוסר וחינוך״‪ .‬כתב‪-‬עת‬
‫נמצא ונוציא משפט אמת‪ ...‬נכתב איש‬ ‫בגרמנית גם בחותמת האישית של טלר‬ ‫אחר‪ ,‬הראשון שעסק בענייני חינוך‬
‫איש הגות לבו על ספר ועל מכתב‪-‬עת‬ ‫הנמצאת על עמוד השער בעותק הנמצא‬ ‫בלבד‪ ,‬״יזראעליטישע שולצייטונג״‪,‬‬
‫זה יוחקו הדברים‪ .‬וכן נתודע איש אל‬ ‫בספריה הלאומית בירושלים‪ .‬נראה‬ ‫הופיע בקובלנץ שבגרמניה ב‪.1840-‬‬
‫אחיו וכאיש אחד חברים נעבוד בלב‬ ‫שבאותם ימים היתה מידה לא מבוטלת‬ ‫מסוף המאה ה‪ 19-‬הלכו והתרבו כתבי‪-‬‬
‫אחד ונעשה את העבודה הגדולה‬ ‫העת הפדגוגיים היהודיים בשפות‬
‫הזאת‪ ...‬ונזכה גם אנחנו להיות מן‬ ‫של גאווה במשלח‪-‬יד זה‪.‬‬ ‫שונות‪ ,‬אך רובם לא החזיקו מעמד זמן‬
‫העוזרים על יד הבונים בית ישראל‪ ,‬אם‬ ‫החוברת הראשונה של ״האתנים״‬
‫יצאה לאור בעיר דרוהוביץ בשנת‬ ‫רב‪.‬‬
‫נעשה את מלאכתנו באמת ובתמים‪.‬״‬ ‫תרנ״ח‪ ,‬בפורמט צנוע‪ ,‬דומה לפורמט‬
‫המוכר היום בספרי הכיס בכריכה רכה‪.‬‬ ‫זכות הבכורה בעתונות הפדגוגית‬
‫בחוברת הראשונה מובא מאמרו של‬ ‫תוכנו ומטרתו נוסחו בראשיתו בתשעה‬ ‫בלשון העברית שמורה לכתב‪-‬עת‬
‫טלר על ״הורים ומורים״‪ ,‬ולאחר המוטו‬ ‫סעיפים‪ :‬״א( דעת תעודת ישראל‪ .‬ב(‬ ‫ששמו ״האתנים״‪ ,‬שהופיע בגליציה‬
‫מספר מלאכי‪ :‬״והשיב לב אבות על‬ ‫מצבו בין העמים‪ .‬ג( תועלת השפה‬ ‫בשנת ‪ .1897/8‬את ״האתנים״ ערך‬
‫בנים ולב בנים על אבותם״‪ ,‬מובא עוד‬ ‫העברית‪ .‬ד( פרקים ראשים ודרושים‬ ‫והוציא לאור הסופר העברי צבי אלעזר‬
‫מוטו בגרמנית‪ :‬״הילדים רואים בהורי­‬ ‫בהלכות החנוך‪ .‬ה( בינה במקרא וברוח‬ ‫טלר‪ ,‬שהיה מורה בבית‪-‬הספר של קרן‬
‫הם את העבר‪ ,‬אלה רואים בילדיהם את‬ ‫לשוננו‪ ,‬סגלתה וסגנונה‪ .‬ו( לתחית‬
‫העתיד‪ ,‬וכשאנו מוצאים אהבה רבה‬ ‫השפה ולתקון הקריאה להיות נכונה‬ ‫הברון הירש בבוריסלב‪ .‬קרן זו הקימה‬
‫יותר של הורים לילדים מאשר אהבת‬ ‫בפינו‪ .‬ז( ידיעות ראשיות בחכמת הדק‪-‬‬ ‫בגליציה משנת ‪ 1891‬ואילך בתי‪-‬ספר‬
‫ילדים להורים‪ ,‬הרי זה עצוב אך טבעי‪.‬‬ ‫דק והגיון בדרך השכל‪ .‬ח( הכרת רוח‬ ‫לילדים יהודים‪ ,‬שכונו ״בתי‪-‬ספר של‬
‫מי אינו אוהב את תקוותיו יותר מאשר‬ ‫הברון הירש״‪ .‬הם פעלו על בסים‬
‫העת והמקום‪ .‬ט( השקפות לאמיות‪.‬״‬ ‫פילנטרופי ומתוך כוונה להקנות חינם‬
‫את זכרונותיו״‪.‬‬ ‫אחריהם בא דבר המו״ל‪ :‬״מה חפצ­‬ ‫אין כסף השכלה ומקצוע לשכבות‬
‫במאמרו כותב טלר כי ״על פי הרוח‬ ‫נו?״‪ ,‬ובו פותח טלר בשבחים לרבי‬ ‫הדלות של האוכלוסיה היהודית‪ .‬מלבד‬
‫אשר בה יגדלו ויחנכו הילדים בילדו­‬ ‫יוחנן בן זכאי‪ ,‬שביקש להציל את יבנה‬ ‫זאת סיפקה הקרן לתלמידים ארוחות‬
‫תם‪ ,‬כן תהיה רוח העם‪ .‬מקום חנוך‬ ‫וחכמיה ובכך הביא רווח והצלה לעם‬ ‫חינם‪ ,‬ביגוד וספרי לימוד‪ .‬תחילה ייחדו‬
‫הילדים לאנשים ולעמים הוא בית הספר‬ ‫ישראל‪ .‬״בתי למוד תורה המה בתי‬ ‫בבתי‪-‬ספר אלו מקום נרחב ללימודים‬
‫ובית האבות״‪ .‬וכאן מסביר טלר את‬ ‫מקלטנו מאז היינו לגוי בקרב גויים״‪,‬‬ ‫עבריים‪ ,‬אך במרוצת הזמן גברה בהם‬
‫חשיבות החינוך לבל עם ועם‪ .‬הוא‬ ‫כותב טלר ומונה בקצרה את תולדות‬ ‫מגמת הפולניזציה נוסח ״פולנים בני דת‬
‫מייעץ למורים ולהורים כיצד ״להעיר‬ ‫החינוך בישראל מאז ימי שמואל הנביא‬
‫את לב חניכיהם באמרות טהורות ונאמ­‬ ‫דרך עזרא הסופר ועד רבי יוחנן בן‬ ‫משה״‪.‬‬
‫נות לפי כח השגתם ונטית לבם״ וקובע‬ ‫זכאי‪ .‬ומכאן הוא מגיע לנושא לימודי‬ ‫טלר‪ ,‬שפעל בשנים ההן בספרות‬
‫כי ״על המורה לבחר לתלמידו את‬ ‫הקודש ולימודי החול‪ .‬״היו עתים אשר‬ ‫העברית והיידית‪ ,‬נולד בשנת ‪1840‬‬
‫הדבר הטוב לפניו‪ ,‬אחרי אשר בחן‬ ‫תורתנו היתה עקר לנו וחכמות חיצו­‬ ‫בגליציה וקיבל בילדותו חינוך מסורתי‪.‬‬
‫ובקר את הדברים הטובים בעיניו ויתח­‬ ‫ניות טפלות לה״‪ ,‬אך ״העתים נשתנו‬ ‫בהשפעת אחיו‪ ,‬ישראל טלר‪ ,‬מורה‬
‫כם לרחק ולקרב‪ ,‬ואת אשר ימצא נכון‬ ‫ורוח אחרת עברה גם עלינו‪ .‬בתי‬
‫ומקבל למענו יבחרהו וימלא תאות‬ ‫חכמות העמים עומדים פתוחים לפני‬ ‫וסופר אף הוא‪ ,‬פנה להשכלה כללית‬
‫לבו״‪ .‬וטלר ממליץ‪ :‬״למען נזכה את‬ ‫בנינו ותהי תורתנו טפלה לחכמות‬ ‫ופירסם סיפורים‪ ,‬מאמרים ושירים‬
‫ארחנו בלמדנו חכמות העמים עלינו‬ ‫בעתוני התקופה‪ .‬בין היתר פירסם‬
‫ללמוד לעשות כמתקנים שבהם‪ ,‬להשיג‬ ‫חוצוניות אשר היו לעקר בעינינו‪.‬״‬ ‫בעברית ספר על שוויון זכויות ליהו­‬
‫ארחות חיים וגם מתורתנו לא ננח‬ ‫טלר מציע הצעה מעשית‪ :‬״עת לתקן‬ ‫דים‪ ,‬תירגם לעברית את המחזה ״היהו­‬
‫ידינו״‪ .‬בסיבומו של דבר כלולה השקפ­‬ ‫סדר הלמוד בקרבנו‪ .‬לדבר הזה דרושה‬ ‫דים״ של לסינג ועסק גם בענייני ציבור‬
‫תו של טלר בהמלצה ללמוד גם ״מדות‬ ‫אספת המורים אל מקום אחד על ימים‬ ‫לאומיים‪ :‬הדריך נוער ברוח עברית‬
‫מספר‪ ,‬להועץ ולהמתיק סוד יחדו‪.‬‬ ‫לאומית‪ ,‬וריכז את האינטליגנציה‬
‫אספה בזאת קשה היא להעשות מפני‬ ‫המקומית לפעילות תרבותית‪ .‬בהשפע­‬
‫טעמים הרבה חזקים וידועים‪ .‬גם אספה‬ ‫תו נוסדה בעירו אגודה לאומית ששמה‬
‫אחת איננה דיה לעשות התקונים הדרו­‬ ‫״בני ציון״‪ .‬טלר הלך לעולמו בשנת‬
‫שים‪ .‬כל מורה במקומו ובזמנו יודע את‬ ‫‪ 1920‬בעיר פומוזאני‪ ,‬שאליה עבר‬

‫מבוריסלב וגם בה עסק בהוראה‪.‬‬
‫״האתנים״ היה ״מכתב‪-‬עת חודשי‬

‫לבני ישראל״ שתכליתו להיות ״כלי‬

‫‪22‬‬