Page 131 - Ha Keter
P. 131
פרק תשיעי
מצבם של הכתרים ומעמדם היום
מעמדו המשפטי של הכתר הוגדר בשטר־ההקדש שהוצא בבית־הדין הרבני האזורי
בירושלים ביום י״ט באייר תשכ״ב .23.5.1962 ,עיקרי שטר־ההקדש ,המובא בנספח ה׳
במלואו ,הם כדלקמן:
א .הכתרים שמורים במכון בן־צבי בירושלים ׳ולא יוצאו מן המכון לעולם׳.
ב .ההכנסות מן הכתרים יימסרו לעדת החלבים בארץ.
ג .ועד האפוטרופסים יורכב משמונה אישים ויהיה סמכות עליונה בכל הנוגע לכתרים.
מדובר בשני הכתרים שהגיעו יחד מחלב :הכתר בה״א הידיעה ,הלא הוא כתר ארם־
צובה ,והכתר המכונה ׳הכתר הקטן׳.
הכתר הועבר ממקום למקום פעמים אחדות ,אך לא לפני שהובטח העיקרון שלא
יוצא מן המכון .תחילה עבר הכתר עם המכון מקריית האוניברסיטה העברית בגבעת־רם
אל ביתו הקבוע של המכון ,בגן הכוזרי ברחוב אברבנאל .כאן הוא שכן עד שנת 1975
בכספת מיוחדת במרתף הבניין ,עד אשר התעוררה שאלה בדבר שלומו ושימורו .נקראו
מומחים שונים לשימור כתבי־יד והועלו הצעות שונות היכן ישוכן ,כדי שיקבל את
מיטב התנאים ויימנעו ממנו נזקים .הכתר נבדק לראשונה ב־ , 17.12.1970ומאז שב
ונבדק ,על־ידי טובי המומחים בארץ ,כמה וכמה פעמים.
בעקבות המלצות המומחים הועבר הכתר למשמרת בספריה הלאומית .על ההעברה
החליט ועד הנאמנים .כדי להישאר נאמן לרוח כתב־ההקדש החכיר בית־הספרים
הלאומי שטח מתאים במרתף כתבי־היד היקרים לשימושו הבלעדי של המכון .הכספת
בה שמור הכתר בבית־הספרים הלאומי היא חלק ממכון בן־צבי .זה עונה על הקביעה
המשפטית שהכתר חייב להיות ׳שמור במכון בן־צבי׳ ועל הרגישות היוקרתית שבאה
לביטוי בדברי רחל ינאית בן־צבי ,שאמרה בישיבת הוועד המנהל ביום 26.8.1974כי
׳למכון יש ערך עם הכתר בתוכו .זה תמצית המכון ויוקרתו׳ .אחרי הכל הכתר הוא כתב־
יד מס׳ 1של המכון.
אולי כאן המקום להזכיר צירוף־מקרים מעניין :מכון בן־צבי הוקם ממש באותם
109
